יורה דעה סימן שפח

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אָבֵל אָסוּר לְהַנִּיחַ תְּפִלִין בְּיוֹם רִאשׁוֹן; וְאַחַר שֶׁהֵנֵץ הַחַמָּה בְּיוֹם שֵׁנִי, מֻתָּר לַהֲנִיחָם.
  2. ב
    מִבָּעֵי לֵהּ לְאָבֵל לְיַתּוֹבֵי דַּעְתֵּהּ לְכַוּוֹנֵי לִבֵּהּ לַתְּפִלִין שֶׁלֹּא יַסִיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, אֲבָל בִּשְׁעַת הֶסְפֵּד וּבְכִי לֹא מַנַּח לְהוּ.