א
אִם פָּגְעוּ מֵת וְכַלָּה זֶה בָּזֶה, מַעֲבִירִין הַמֵּת מִלִּפְנֵי הַכַּלָּה; וְכֵן אִם אֵין בָּעִיר כְּדֵי לָזֶה וְלָזֶה, מַקְדִּימִין וּמַכְנִיסִין הַכַּלָּה לַחֻפָּה, וְאַחַר כָּךְ קוֹבְרִים הַמֵּת. אֲבָל אַחַר שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה, וְיֵשׁ לְפָנָיו לְנַחֵם אָבֵל וּלְשַׂמֵּחַ חָתָן, תַּנְחוּמֵי הָאֵבֶל קוֹדֵם. וְכֵן הַבְרָאַת הָאָבֵל קוֹדֵם לְמִשְׁתֶּה שֶׁל חָתָן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ סִפּוּק כְּדֵי שְׁנֵיהֶם, אֲבָל אִם אֵין בְּיָדוֹ כְּדֵי שְׁנֵיהֶם, מִשְׁתֵּה הֶחָתָן קוֹדֵם. חָתָן וְאָבֵל בב"ה, יוֹצֵא הֶחָתָן עִם שׁוֹשְׁבִינָיו תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הָאָבֵל, וְהַמְנַחֲמִים וְכֵן הַקְּרוּאִים שֶׁלָּהֶם אוֹכְלִים עִם הֶחָתָן כְּשֶׁיִּרְצוּ, וְלֹא עִם הָאָבֵל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ד). הַמֵּת וְהַמִּילָה, מִילָה קוֹדֶמֶת; וְאִם הוּא מֵת מִצְוָה, מֵת מִצְוָה קוֹדֵם.
