ג
אֵין מַפְרִישִׁין חַלָּה בְּלֹא רְשׁוּת בַּעַל הָעִסָה. הַגָּה: מִיהוּ אִם יָדְעִינַן דִּזְכוּת הוּא לְבַעַל הָעִסָּה, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה הָעִסָּה מִתְקַלְקֶלֶת, מֻתָּר לִטֹּל חַלָּה בְּלֹא רְשׁוּתוֹ, דְּזָכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. וְכֵן מְשָׁרֶתֶת שֶׁבַּבַּיִת יְכוֹלָה לִטֹּל חַלָּה בְּלֹא רְשׁוּתוֹ, כֵּיוָן שֶׁרְגִילָה הִיא לִפְעָמִים שֶׁבַּעֲלַת הַבַּיִת נוֹתֶנֶת לָהּ רְשׁוּת (ת"ה סי' קפ"ח). ב' שֻׁתָּפִין אֵין צְרִיכִין לִטֹּל רְשׁוּת זֶה מִזֶּה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם פ"ד דִּתְרוּמוֹת), אֲבָל אַחֵר צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִשְּׁנֵיהֶם (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם סְמַ"ג). וּמִיהוּ אִם נָתַן רְשׁוּת לְאַחֵר לְהַפְרִישׁ, אֲפִלּוּ בְּעוֹדוֹ קֶמַח, מוֹעִיל, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְחַיֵּב. וְהָאוֹרֵחַ יֹאמַר לְבַעֲלַת הַבַּיִת לְהַפְרִישׁ לוֹ חַלָּה מִכָּל עִסוֹת שֶׁתַּעֲשֶׂה לוֹ בְּעוֹד שֶׁיִּהְיֶה בְּבֵיתָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לִטֹּל רְשׁוּת בְּכָל פַּעַם.
