יורה דעה סימן שטו

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    סָפֵק בְּכוֹר, אֵין הַבְּעָלִים צְרִיכִים לִתְּנוֹ לַכֹּהֵן, אֶלָּא יַשְׁהֶנּוּ עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וְיֹאכְלֶנּוּ. וְאָסוּר בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה. וְאִם תְּקָפוֹ כֹּהֵן, אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיַּד הַכֹּהֵן (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ) וְכֵן הִלְכְתָא. וַאֲפִלּוּ אִם נְתָנוֹ לוֹ הַיִּשְׂרָאֵל בַּטָּעוּת, שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁצָּרִיךְ לִתְּנוֹ לוֹ, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ, צָרִיךְ הַכֹּהֵן לְהַחֲזִיר לוֹ (פִּסְקֵי מהרא"י סִימָן קס"ו).
  2. ב
    יוֹצֵא דֹּפֶן וְשֶׁנּוֹלַד אַחֲרָיו דֶּרֶךְ רֶחֶם, שְׁנֵיהֶם אֵינָם בְּכוֹר; אֲפִלּוּ יָלְדָה נְקֵבָה תְּחִלָּה דֶּרֶךְ דֹּפֶן, וְזָכָר אַחֲרֶיהָ דֶּרֶךְ רֶחֶם, כֵּיוָן שֶׁקְּדָמוֹ אַחֵר. בְּכוֹר שֶׁהוּא טֻמְטוּם, הֲרֵי זֶה סְפֵק בְּכוֹר וְיֵאָכֵל בְּמוּמוֹ לִבְעָלָיו. וְדַוְקָא בְּמֵטִיל מַיִם בִּמְקוֹם נַקְבוּת, אֲבָל אִם מֵטִיל מַיִם בִּמְקוֹם זַכְרוּת, בְּכוֹר וַדַּאי הוּא וְצָרִיךְ לִתְּנוֹ לַכֹּהֵן (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ וְלֹא כְּרַמְבַּ"ם).
  3. ג
    אַנְדְּרוֹגִינוּס הוּא סָפֵק בְּכוֹר, וְיֵאָכֵל בְּמוּמוֹ לַבְּעָלִים.
  4. ד
    מְבַכֶּרֶת שֶׁיָּצְאָה מְלֵאָה וְחָזְרָה רֵיקָנִית, הַבָּא אַחֲרֶיהָ בְּכוֹר, מִסָפֵק, שֶׁמָּא הִפִּילָה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹטֵר מֵהַבְּכוֹרָה.
  5. ה
    רָחֵל שֶׁיָּלְדָה כְּמִין עֵז, אוֹ עֵז שֶׁיָּלְדָה כְּמִין רָחֵל, פְּטוּרָה מֵהַבְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר (וַיִּקְרָא כז, כו) עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא שׁוֹר וּבְכוֹרוֹ שׁוֹר. וְאִם הָיָה בּוֹ מִקְצָת סִימָנֵי אִמּוֹ, הֲרֵי זֶה בְּכוֹר וְהוּא בַּעַל מוּם קָבוּעַ, שֶׁאֵין לְךָ מוּם גָּדוֹל מִשִּׁנּוּי בְּרִיָּתוֹ (לְשׁוֹן רַמְבַּ"ם פ"ה מהל' בְּכוֹרוֹת ד"ו).
  6. ו
    פָּרָה שֶׁיָּלְדָה כְּמִין חֲמוֹר, וְיֵשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנֵי פָּרָה, הֲרֵי זֶה בְּכוֹר לַכֹּהֵן, הוֹאִיל וּמִין הַחֲמוֹר יֵשׁ בּוֹ דִּין בְּכוֹר. אֲבָל אִם יָלְדָה מִין סוּס אוֹ גָּמָל, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנֵי פָּרָה, הֲרֵי הוּא סְפֵק בְּכוֹר; לְפִיכָךְ יֵאָכֵל לִבְעָלָיו, וְאִם תְּפָסוֹ כֹּהֵן אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. וְהוּא הַדִּין לַחֲמוֹר שֶׁיָּלְדָה כְּמִין סוּס, וְיֵשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנֵי חֲמוֹר, הֲרֵי זֶה סְפֵק בְּכוֹר. וּכְבָר נִתְבָּאֵר דְּנָקְטִינַן דְּאִם תְּקָפוֹ כֹּהֵן מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.
  7. ז
    בְּהֵמָה דַּקָּה שֶׁטִּנְּפָה, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּמּוֹחַ הָעֻבָּר וְיָצָא הַמִּחוּי, פְּטוּרָה מֵהַבְּכוֹרָה. וְצָרִיךְ לְהַרְאוֹתוֹ לְרוֹעֶה חָכָם שֶׁיִּרְאֶה אִם הוּא מִחוּי וָלָד. וּבְהֵמָה גַּסָה שֶׁהִפִּילָה שִׁלְיָא, פְּטוּרָה מֵהַבְּכוֹרָה; וְהַשִּׁלְיָא עַצְמָהּ אֵין בָּהּ קְדֻשָּׁה, וּמֻתָּר לְהַאֲכִילָהּ לִכְלָבִים. שָׁפְעָה חֲרָרַת דָּם, פְּטוּרָה מֵהַבְּכוֹרָה. וְהַחֲרָרָה תִּקָּבֵר, לְפַרְסְמָהּ שֶׁהִיא פְּטוּרָה מֵהַבְּכוֹרָה.