יורה דעה סימן שיד

הַכֹּהֲנִים חֲשׁוּדִים לְהַטִּיל מוּם בִּבְכוֹר. אֲפִלּוּ אִם הוּא חָכָם וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה, אִם עָשָׂה דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה כְּמַעֲרִים, כְּגוֹן שֶׁנָּתַן לִבְכוֹר שְׂעוֹרִים בְּסַל בְּעִנְיָן שֶׁכְּשֶׁיָּבֹא לְאָכְלָם נִפְגָּם שְׂפָתוֹ אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, אֵין לְשָׁחֲטוֹ עַל אוֹתוֹ הַמּוּם. וּלְפִיכָךְ כָּל מוּם שֶׁרָאוּי לְבֹא בִּידֵי אָדָם, אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ עָלָיו, עַד שֶׁיָּעִידוּ שֶׁמֵּעַצְמוֹ נָפַל בּוֹ. (טוּר).

כָּל הַמּוּמִין הָרְאוּיִם לָבוֹא בִּידֵי אָדָם, נֶאֱמָן הָרוֹעֶה עֲלֵיהֶם לוֹמַר: מֵאֲלֵיהֶם נָפְלוּ וְלֹא נַעֲשׂוּ בְּכַוָּנָה, וְיִשְׁחַט עֲלֵיהֶם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהָיָה הָרוֹעֶה יִשְׂרָאֵל וְהַבְּכוֹר בְּיַד הַכֹּהֵן; אֲבָל אִם הָיָה הָרוֹעֶה כֹּהֵן וְהַבְּכוֹר עֲדַיִן הוּא בְּיַד בְּעָלָיו הַיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ נֶאֱמָן, וְחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ שֶׁמָּא הוּא הִטִּיל בּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְּנֶנּוּ לוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּרוֹעֶה כֹּהֵן נֶאֱמָן עַל בְּכוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ לְהָקֵל (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ וְהָרַמְבַּ"ן).

כֹּהֵן שֶׁהֵעִיד לְכֹהֵן אַחֵר שֶׁמּוּם זֶה מֵאֵלָיו נָפַל, נֶאֱמָן, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶם שֶׁמָּא הֵם גּוֹמְלִים זֶה אֶת זֶה.

אֲפִלּוּ בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל כֹּהֵן, מְעִידִין לוֹ עַל הַבְּכוֹר; אֲבָל לֹא אִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּגוּפוֹ.

עֵד שֶׁהֵעִיד מִפִּי עֵד אַחֵר שֶׁמּוּם זֶה נָפַל שֶׁלֹּא לְדַעַת, נֶאֱמָן. אֲפִלּוּ אִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר: בְּפָנַי נָפַל מוּם זֶה מֵאֵלָיו, וְיִשָּׁחֵט עָלָיו.

לֹא הָיוּ מֻחְזָקִים בּוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר, וְאָמַר הַכֹּהֵן: בְּכוֹר הוּא זֶה וּמוּם זֶה נָפַל בּוֹ מֵעַצְמוֹ, נֶאֱמָן.

בְּכוֹר שֶׁהָיָה בְּיַד כֹּהֵן, וְנָפַל בּוֹ מוּם, וְהֵעִיד עָלָיו עֵד אֶחָד שֶׁזֶּה הַמּוּם מֵאֵלָיו נָפַל, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם מוּם זֶה שׁוֹחֲטִין עָלָיו אֶת הַבְּכוֹר, וּבָא הַכֹּהֵן שֶׁהוּא בְּיָדוֹ וְאָמַר: הֶרְאֵיתִי מוּם זֶה (לְמֻמְחֶה) וְהִתִּירוֹ לִשְׁחִיטָה, הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא לֹא הֶרְאָהוּ.

וְכֵן נֶאֱמָן הַכֹּהֵן לוֹמַר עַל בְּכוֹר בַּעַל מוּם: בְּכוֹר זֶה נְתָנוֹ לִי יִשְׂרָאֵל בְּמוּמוֹ, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא הוּא הִטִּילוֹ, דְּמִלְּתָא דַּעֲבִידָא לְגַלּוֹיֵי לָא מְשַׁקְּרֵי בַּה אִנְשֵׁי.

נֶאֱמָן יִשְׂרָאֵל לוֹמַר: נָתַתִּי בְּכוֹר זֶה לְכֹהֵן בְּמוּמוֹ, אֲפִלּוּ הָיָה טָלֶה וְהִגְדִּיל וְלֹא חַיְשִׁינָן שֶׁמָּא אֵינוֹ מַכִּירוֹ.

יִשְׂרָאֵל לֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַבְּכוֹרוֹת, אֲפִלּוּ שֶׁלָּהֶם. לְפִיכָךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְפֵק בְּכוֹר שֶׁנֶּאֱכַל בְּמוּמוֹ לַבְּעָלִים, נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם מֵעַצְמוֹ.

אֵין רוֹאִין אֶת הַבְּכוֹר לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיְּהֵא כֹּהֵן עִמּוֹ, שֶׁמָּא יֹאמַר לוֹ הַמֻּמְחֶה: מוּם הוּא וּמֻתָּר לִשְׁחֹט עָלָיו, וְיֵלֵךְ וְיִשְׁחֲטֶנּוּ לְעַצְמוֹ וְלֹא יִתְּנֶנּוּ לַכֹּהֵן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּד לֶאֱכֹל קָדָשִׁים בַּחוּץ, חָשׁוּד הוּא לִגְזֹל מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה. לְפִיכָךְ אִם הָיָה חָכָם וְיָדוּעַ שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ, רוֹאִים לוֹ. וְכֵן אִם הָיָה הַמּוּם גָּלוּי לַכֹּל, כְּגוֹן שֶׁנִּקְטְעָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, הוֹאִיל וֶהֱבִיאוֹ לְחָכָם הַמֻּמְחֶה הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת מְדַקְדֵּק עַל עַצְמוֹ, לְפִיכָךְ רוֹאִים לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עִמּוֹ כֹּהֵן.