יורה דעה סימן שב

בֶּגֶד צֶמֶר שֶׁאָבַד בּוֹ חוּט שֶׁל פִּשְׁתָּן אוֹ בֶּגֶד פִּשְׁתָּן שֶׁאָבַד בּוֹ חוּט שֶׁל צֶמֶר, צוֹבְעוֹ, שֶׁאֵין הַצֶּמֶר וְהַפִּשְׁתָּן עוֹלִים בְּצֶבַע אֶחָד וּמִיָּד הוּא נִכָּר לוֹ וְשׁוֹמְטוֹ, וְאִם לֹא נִכָּר, הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁמָּא נִשְׁמַט וְהָלַךְ לוֹ, שֶׁהֲרֵי בָּדַק וְלֹא מְצָאוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּכִלְאַיִם דְּרַבָּנָן. אֲבָל בְּכִלְאַיִם דְּאוֹרַיְתָא, אֵין הוֹלְכִין לְהָקֵל בִּסְפֵקָן (טוּר).

הַלּוֹקֵחַ כְּלֵי צֶמֶר מֵהַגּוֹיִים, צָרִיךְ לְבָדְקָן יָפֶה יָפֶה, שֶׁמָּא הֵם תְּפוּרִים בְּפִשְׁתָּן. וְהַקּוֹנֶה בְּגָדִים מִן הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, צָרִיךְ לְהַתִּיר תְּפִירָתָן וּלְתָפְרָן בְּקָנַבּוֹס (טוּר) וְאֲפִלּוּ אִם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ שֶׁתְּפָרָן בְּקַנַּבּוֹס, אֵינוֹ נֶאֱמָן. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁהַפִּשְׁתָּן בְּיֹקֶר מִן הַקַנַּבּוֹס, יֵשׁ לִסְמֹךְ לְהַתִּיר. הַגָּה: וְאָסוּר לוֹמַר לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים לִתְפֹּר לוֹ בְּגָדִים בְּחוּטֵי קַנַּבּוֹס, אַף עַל פִּי שֶׁפִּשְׁתָּן יוֹתֵר בְּיֹקֶר, דְּנָקֵל לִתְפֹּר בְּפִשְׁתָּן מִבַּקַנַּבּוֹס (רַשְׁבָּ"א סִימָן תשס"א). אֲבָל אִם נוֹתֵן לוֹ חוּטֵי קַנַּבּוֹס, שָׁרֵי, וְלֹא חַיְשִׁינָן לְאַחְלוּפֵי, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר, שֶׁחוּטֵי פִּשְׁתָּן כְּשֶׁמַּדְלִיק כָּבֵה מַהֵר, וְשֶׁל קַנַּבּוֹס הוֹלֵךְ וְשׂוֹרֵף (כֵּן מַשְׁמָע במ"מ פ"ח דמ"א). וְכֵן נוֹהֲגִין, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מַחְמִירִין (רַשְׁבָּ"א הַנַּ"ל). וְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד לִתְפֹּר כִּלְאַיִם, דִּינוֹ כְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים. יֵשׁ מַחְמִירִין דְּלֹא יִתְפֹּר בֶּגֶד צֶמֶר בְּקַנַּבּוֹס לָבָן, שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁהוּא פִּשְׁתָּן, וְלָכֵן צוֹבְעִין הַקַנַּבּוֹס. (מהרי"ל).