יורה דעה סימן רצא

מְזוּזַת יָחִיד נִבְדֶּקֶת פַּעֲמַיִם בְּשֶׁבַע שָׁנִים. וְשֶׁל רַבִּים, פַּעֲמַיִם בְּיוֹבֵל.

הַשּׂוֹכֵר בַּיִת מֵחֲבֵרוֹ, הַשּׂוֹכֵר חַיָּב לִקְבֹּעַ בָּהּ מְזוּזָה וּלְתַקֵּן מְקוֹם קְבִיעוּתָהּ. וַאֲפִלּוּ שָׂכַר הַבַּיִת בְּחֶזְקָת שֶׁיֵּשׁ לָהּ מְזוּזָה, לֹא הָוֵי מִקָּח טָעוּת (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַב רַבֵּנוּ הַמָּנוֹחַ). וּכְשֶׁיֵּצֵא, לֹא יִטְּלֶנָּה בְּיָדוֹ. וְאִם הִקְפִּיד עַל מְעוֹתֶיהָ, הַשֵּׁנִי צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַב מָנוֹחַ). וְאִם שָׂכַר הַבַּיִת מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אוֹ שֶׁשְּׂכָרוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים, נוֹטְלָהּ וְיוֹצֵא. הַגָּה: וְעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁבִּקֵּשׁ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מְזוּזָה, וְרוֹצֶה לְקָבְעָהּ בְּפִתְחוֹ, אָסוּר לִתְּנָהּ לוֹ (כָּךְ הֵשִׁיב מהרי"ל). וְנִרְאֶה לִי דְּמִכָּל מָקוֹם בְּמָקוֹם דְּאִכָּא לְמֵיחַשׁ מִשּׁוּם אֵיבָה, וְשֶׁיֵּרַע מִשּׁוּם זֶה לְיִשְׂרָאֵל, שָׁרֵי כַּךְ נִרְאֶה לִי.

הַכֹּל חַיָּבִים בִּמְזוּזָה, אֲפִלּוּ נָשִׁים וַעֲבָדִים, וּמְחַנְּכִים אֶת הַקְּטַנִּים לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה לְפִתְחֵיהֶם.