יורה דעה סימן רפה

מִצְוַת עֲשֵׂה לִכְתֹּב פ' שְׁמַע (דְּבָרִים ו, ד ט) וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ (דְּבָרִים יא, יג כא) וּלְקָבְעָם עַל מְזוּזַת הַפֶּתַח, וְצָרִיךְ לִזָּהֵר בָּהּ מְאֹד; וְכָל הַזָּהִיר בָּהּ, יַאֲרִיכוּ יָמָיו וִימֵי בָּנָיו. וְאִם אֵינוֹ זָהִיר בָּהּ, יִתְקַצְּרוּ. הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם אִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לִקְנוֹת תְּפִלִּין וּמְזוּזָה, יִקְנֶה תְּפִלִּין וְלֹא מְזוּזָה (יְרוּשַׁלְמִי סוֹף מְגִלָּה ובא"ח סי' נ"ח סי"ב), דְּמִצְוָה שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף עֲדִיפָא.