יורה דעה סימן רסב

חוֹלֶה אֵין מָלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא, וּמַמְתִּינִים לוֹ מֵעֵת שֶׁנִּתְרַפֵּא מֵחָלְיוֹ שִׁבְעָה יָמִים מֵעֵת לְעֵת, וְאָז מָלִין אוֹתוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁחֲלַצְתּוֹ חַמָּה וְכַיּוֹצֵא בוֹ, שֶׁהוּא חֹלִי שֶׁבְּכָל הַגּוּף, אֲבָל אִם חָלָה בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו, כְּגוֹן שֶׁכָּאֲבוּ לוֹ עֵינָיו כְּאֵב מוּעָט וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, מַמְתִּינִים לוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא, וּלְאַחַר שֶׁיַּבְרִיא, מָלִין אוֹתוֹ מִיָּד. אֲבָל כָּאֲבוּ לוֹ עֵינָיו כְּאֵב גָּדוֹל, הָוֵי כְּחֹלִי שֶׁבְּכָל הַגּוּף. (נ"י פ' הֶעָרֵל).