יורה דעה סימן רנ

כַּמָּה נוֹתְנִין לְעָנִי, דֵּי מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. כֵּיצַד, אִם הָיָה רָעֵב, יַאֲכִילוּהוּ. הָיָה צָרִיךְ לִכְסוּת, יְכַסוּהוּ. אֵין לוֹ כְּלֵי בָּיִת, קוֹנֶה לוֹ כְּלֵי בָּיִת. וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה דַּרְכּוֹ לִרְכֹּב עַל סוּס, וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו כְּשֶׁהָיָה עָשִׁיר, וְהֶעֱנִי, קוֹנֶה לוֹ סוּס וְעֶבֶד. וְכֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. לְפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ. הָרָאוּי לָתֵת לוֹ פַּת, נוֹתְנִים לוֹ פַּת. עִסָה, נוֹתְנִים לוֹ עִסָה. מִטָּה, נוֹתְנִים לוֹ מִטָּה. הָרָאוּי לִתֵּן לוֹ פַּת חַמָּה, חַמָּה. צוֹנֵן, צוֹנֵן. לְהַאֲכִילוֹ לְתוֹךְ פִּיו, מַאֲכִילִין. אֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָא לִשָּׂא, מַשִּׂיאִין לוֹ. וְשׂוֹכְרִים לוֹ בַּיִת וּמַצִּיעִים לוֹ מִטָּה וּכְלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַשִּׂיאִין לוֹ אִשָּׁה. הַגָּה: וְנִרְאֶה דְּכָל זֶה בְּגַבָּאֵי צְדָקָה, אוֹ רַבִּים בְּיַחַד, אֲבָל אֵין הַיָּחִיד מְחֻיָּב לִתֵּן לְעָנִי דֵּי מַחְסוֹרוֹ, אֶלָּא מוֹדִיעַ צַעֲרוֹ לָרַבִּים, וְאִם אֵין רַבִּים אֶצְלוֹ יִתֵּן הַיָּחִיד, אִם יָדוֹ מַשֶּׂגֶת. (בֵּית יוֹסֵף וּדְלֹא כְּמַשְׁמָעוּת הַטּוּר), וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן רמ"ט.

אִשָּׁה שֶׁבָּאָה לִנָּשֵׂא, לֹא יִפְחֲתוּ לָהּ מנ' זוּז. וְאִם יֵשׁ בַּכִּיס, מְפַרְנְסִים אוֹתָהּ לְפִי כְּבוֹדָהּ. וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן רנ"ז אִם הַגַּבָּאִים צְרִיכִים לִלְווֹת.

עָנִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, אֵין נוֹתְנִין לוֹ מֵהַקֻּפָּה מַתָּנָה מְרֻבָּה, אֶלָּא מַתָּנָה מוּעֶטֶת (רַשִׁ"י וְהָרֹא"שׁ וְהַפּוֹסְקִים כִּדְאִיתָא בב"י).

אֵין פּוֹחֲתִין לְעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מִכִּכָּר בְּפּוּנְדְּיוֹן (הָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ שֶׁמִּשְׁקָל הַפּוּנְדְּיוֹן הוּא ח' גַּרְעִינֵי שְׂעוֹרָה). מִד' סְאִין בְּסֶלַע. וְאִם לָן, נוֹתְנִין לוֹ מַצָּע לִישַׁן עָלָיו וְכֶסֶת לִתֵּן מְרַאֲשׁוֹתָיו וְשֶׁמֶן וְקִטְנִיּוֹת. וְאִם שָׁבַת, נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן ג' סְעֻדּוֹת וְשֶׁמֶן וְקִטְנִית וְדָג וְיָרָק. וְאִם מַכִּירִין אוֹתוֹ, נוֹתְנִין לוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ.

עֲנִיֵּי הָעִיר מְרֻבִּים, וְהָעֲשִׁירִים אוֹמְרִים: יְחַזְּרוּ עַל הַפְּתָחִים, וְהַבֵּינוֹנִים אוֹמְרִים: שֶׁלֹּא יְחַזְּרוּ עַל הַפְּתָחִים, אֶלָּא תִּהְיֶה פַּרְנָסָתָן מֻטֶּלֶת עַל הַצִּבּוּר, לְפִי מָמוֹן, הַדִּין עִם הַבֵּינוֹנִים. הַגָּה: כִּי עִקַּר חִיּוּב הַצְּדָקָה לְפִי הַמָּמוֹן (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א הֵבִיא הַבֵּית יוֹסֵף). וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין לִתֵּן לְפִי הַנְּדָבָה, וְיֵשׁ לְפִי הַמַּס. וְהַנּוֹתֵן לְפִי בִּרְכָּתוֹ, רָאוּי יוֹתֵר לִבְרָכָה. (גַּם זֶה תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א הוּבְאָה בְּבֵית יוֹסֵף).