יורה דעה סימן רמג

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לֹא הָיוּ יוֹצְאִין בְּעַצְמָם עִם שְׁאָר הָעָם לַעֲשׂוֹת בְּבִנְיָן וּבַחֲפִירוֹת הָעִיר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁלֹּא יִתְבַּזּוּ בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ, וְכֵיוָן שֶׁהֵם פְּטוּרִים אֲפִלּוּ אֲחֵרִים בִּמְקוֹמָם אֵין שׂוֹכְרִין.
  2. ב 2
    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁכָּל אָדָם יוֹצֵא בְּעַצְמוֹ. אֲבָל אִם אֵין יוֹצְאִין בְּעַצְמָם, אֶלָּא שׂוֹכְרִים אֲחֵרִים בִּמְקוֹמָם אוֹ גּוֹבִים מָמוֹן מִבְּנֵי הָעִיר לַעֲשׂוֹתוֹ, אִם דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְחַיֵּי הָאָדָם כְּגוֹן בְּאֵרוֹת מַיִם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, חַיָּבִים לָתֵת חֶלְקָם. וְאִם בִּתְחִלָּה הָלְכוּ בְּעַצְמָן, וְאַחַר כָּךְ נִמְלְכוּ לִשְׂכֹּר אֲחֵרִים, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים חַיָּבִים לִתֵּן חֶלְקָם (תשו' מהר"מ בְּמָרְדְּכַי פ' הַשֻּׁתָּפִין). אֲבָל דָּבָר שֶׁהוּא צָרִיךְ לִשְׁמִירַת הָעִיר, כְּגוֹן חוֹמוֹת הָעִיר וּמִגְדְּלוֹתֶיהָ. וּשְׂכַר הַשּׁוֹמְרִים, אֵין חַיָּבִין לָתֵת לָהֶם כְּלוּם, שֶׁאֵין צְרִיכִין שְׁמִירָה, שֶׁתּוֹרָתָן שְׁמִירָתָם. וְלָכֵן פְּטוּרִים מִכָּל מִינֵי מִסִים, בֵּין מִסִים הַקְּצוּבִים עַל כָּל בְּנֵי הָעִיר, בֵּין מַס שֶׁהוּא קָצוּב עַל כָּל אִישׁ לְבַדּוֹ, בֵּין הַקְּבוּעִים בֵּין שֶׁאֵינָם קְבוּעִים, וְחַיָּבִים בְּנֵי הָעִיר לִפְרֹעַ בִּשְׁבִילָם אֲפִלּוּ הַקְּבוּעִים עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ אִם אָמַר הַמֶּלֶךְ שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַצְמָם יִתְּנוּ, חַיָּב הַצִּבּוּר לָתֵת בַּעֲדָם. וְאִם הֶחֱרִימוּ הַצִּבּוּר עַל תַּלְמִיד חָכָם לִתֵּן, אֵין בַּחֵרֶם שֶׁלָּהֶם כְּלוּם. וְתַלְמִיד חָכָם יָכוֹל לְהַחֲרִים וּלְשַׁמֵּת הַצִּבּוּר שֶׁיִּתְּנוּ בַּעֲדוֹ דָּמָיו. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם ת' ה"ר נְחֶמְיָה באלשקר סי' י"ט). וְאֵין חִלּוּק אִם הַתַּלְמִיד חָכָם עָשִׁיר אוֹ עָנִי. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם ורמ"ה וְר"י הַלֵּוִי). וְדַוְקָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁתּוֹרָתָם אֻמָּנוּתָם, אֲבָל אֵין תּוֹרָתָם אֻמָּנוּתָם, חַיָּבִים. וּמִיהוּ אִם יֵשׁ לוֹ מְעַט אֻמָּנוּת, אוֹ מְעַט מַשָּׁא וּמַתָּן לְהִתְפַּרְנֵס בּוֹ כְּדֵי חַיָּיו וְלֹא לְהִתְעַשֵּׁר, וּבְכָל שָׁעָה שֶׁהוּא פָּנוּי מֵעֲסָקָיו חוֹזֵר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה וְלוֹמֵד תָּדִיר, נִקְרָא תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ. הַגָּה: וְאֵין חִלּוּק בֵּין שֶׁהוּא תּוֹפֵס יְשִׁיבָה אוֹ לֹא, רַק שֶׁהוּא מֻחְזָק לְתַלְמִיד חָכָם בְּדוֹרוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ לִשָּׂא וְלִתֵּן בַּתּוֹרָה, וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ בְּרֹב מְקוֹמוֹת הַתַּלְמוּד וּפֵרוּשָׁיו וּבְפִסְקֵי הַגְּאוֹנִים, וְתוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ כַּדֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר. (ת"ה סִימָן שמ"ב). וְאַף עַל גַּב דְּאֵין בְּדוֹרֵנוּ עַכְשָׁו חָכָם לְעִנְיָן שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לִטְרָא דְּדַהֲבָא אִם מְבַיְּשׁוֹ, מִכָּל מָקוֹם לְעִנְיַן לְפָטְרוֹ מִמַּס אֵין מְדַקְדְּקִין בָּזֶה, רַק שֶׁיְּהֵא מֻחְזָק לְתַלְמִיד חָכָם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. (שָׁם סִימָן שמ"א). וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לִפְטֹר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִמַּס, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְפָטְרָן (שָׁם שמ"ב).
  3. ג
    וְתַלְמִיד חָכָם הַמְזַלְזֵל בְּמִצְוֹת וְאֵין בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, הֲרֵי הוּא כְּקַל שֶׁבַּצִּבּוּר.
  4. ד
    תַּלְמִיד חָכָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְחוֹרָה לִמְכֹּר, אֵין מַנִּיחִין לְשׁוּם אָדָם לִמְכֹּר מֵאוֹתָהּ סְחוֹרָה עַד שֶׁיִּמְכֹּר הוּא תְּחִלָּה אֶת שֶׁלּוֹ. וְדַוְקָא דְּלֵיכָּא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים דִּמְזַבְּנֵי, אֲבָל אִי אִיכָּא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים דִּמְזַבְּנֵי, לֹא, דְּהָא לֵית רְוָחָה לְצֻרְבָא מִדְּרַבָּנָן, וְאַפְסוּדֵי לְהָנַךְ בִּכְדִי, לָא מַפְסְדִינָן.
  5. ה
    תַּלְמִיד חָכָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּין עִם אַחֵר וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַדַּיָּן, וְיֵשׁ שָׁם בַּעֲלֵי דִּינִים אֲחֵרִים שֶׁקָּדְמוּ לְפָנָיו תְּחִלָּה, מַקְדִּימִים דִּינוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם, וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ.
  6. ו
    עָוֹן גָּדוֹל הוּא לְבַזּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אוֹ לִשְׂנְאוֹתָן, וְכָל הַמְבַזֶּה אֶת הַחֲכָמִים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְהוּא בִּכְלַל: כִּי דְּבַר ה' בָּזָה (בַּמִּדְבָּר טו, לא). הַגָּה: וְאָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בְּמִי שֶׁשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן בְּמִי שֶׁשּׁוֹנֶה תַּלְמוּד שֶׁהוּא הַגְּמָרָא, וְיַקְדִּים לְשַׁמֵּשׁ בְּמִי שֶׁשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת קֹדֶם שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ בְּמִי שֶׁשּׁוֹנֶה גְּמָרָא. (רַבֵּנוּ יְרוּחָם נָתִיב ב').
  7. ז
    מִי שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו שֶׁבִּזָּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, בֵּית דִּין מְנַדִּין אוֹתוֹ וְאֵין מַתִּירִים לוֹ עַד שֶׁיְּרָצֶה הֶחָכָם שֶׁנִּדּוּהוּ בִּשְׁבִילוֹ. וְאִם בִּזָּה אֶת הֶחָכָם לְאַחַר מוֹתוֹ, בֵּית דִּין מְנַדִּין אוֹתוֹ וְהֵם מַתִּירִים לוֹ מִשֶּׁיַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. הַגָּה: אֲבָל אֵין דִּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בַּזְּמַן הַזֶּה לְעִנְיַן שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַמְבַיֵּשׁ לִטְרָא דְּדַהֲבָא. (מהרי"ק שֹׁרֶשׁ קס"ג ומהרי"ו סִימָן קס"ג). וּמִכָּל מָקוֹם יִקְנְסוּ הַמְבַיֵּשׁ לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ (ריב"ש). וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַתְחִיל הֶחָכָם בִּמְרִיבָה לְבַזּוֹת בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא כַּדִּין וְיִגְרֹם בָּזֶה שֶׁיְּבַזּוּהוּ וְיִתְרְסוּ נֶגְדּוֹ (ג"ז שָׁם). וּמִכָּל מָקוֹם אַף אִם הִתְחִיל הֶחָכָם קְצָת, אֵין רְשׁוּת לְכָל אָדָם לְהַחְצִיף נֶגְדּוֹ לַעֲנוֹת לוֹ בְּעַזּוּת. (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דְּקִדּוּשִׁין). וְהַכֹּל לְפִי רְאוּת הַדַּיָּנִים.
  8. ח
    הֶחָכָם עַצְמוֹ מְנַדֶּה לִכְבוֹדוֹ לְעַם הָאֶרֶץ שֶׁהִפְקִיר כְּנֶגְדּוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לֹא עֵדוּת וְלֹא הַתְרָאָה, וְאֵין מַתִּירִין לוֹ עַד שֶׁיְּרַצֶּה הֶחָכָם. וְאִם מֵת הֶחָכָם, בָּאִים שְׁלֹשָׁה וּמַתִּירִים לוֹ. וְאִם רָצָה הֶחָכָם לִמְחֹל לוֹ וְלֹא נִדָּהוּ, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה אֵין תַּלְמִיד חָכָם יָכוֹל לְנַדּוֹת לִכְבוֹד עַצְמוֹ וְלֹא לַעֲשׂוֹת דִּינָא לְנַפְשֵׁיהּ. (מהרי"ק ומהרי"ו שָׁם וּבְפִסְקֵי מהרא"י סי' רצ"ה). וְיֵשׁ חוֹלְקִים, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא מֻחְזָק וְרָאוּי לְכָךְ (ריב"ש ומהר"ד כֹּהֵן) וְעַיֵּן לְקַמָּן סוֹף סִימָן של"ד.
  9. ט
    אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לְחָכָם לְנַדּוֹת לִכְבוֹדוֹ, אֵינוֹ שֶׁבַח לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁיַּנְהִיג עַצְמוֹ בְּדָבָר זֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁחֵרְפוּהוּ בַּסֶתֶר. אֲבָל אִם חֵרְפוּהוּ בְּפַרְהֶסְיָא, אָסוּר לוֹ לִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ, אֶלָּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר הַדָּבָר כְּנָחָשׁ, עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה וְיִסְלַח לוֹ.