א
נְדָרִים אֵין חָלִין עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. כֵּיצַד, אָמַר: קוּנָם שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִמְּךָ, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לְךָ, שֶׁאֲנִי מְהַלֵּךְ לְךָ, שֶׁאֲנִי יָשֵׁן עִמְּךָ אֵינוֹ נֶדֶר; וְכֵן אִם אָמַר: דִּבּוּרַי וַעֲשִׂיָּתִי וַהֲלִיכָתִי אֲסוּרִים עָלֶיךָ וְשֵׁנָה אֲסוּרָה עָלַי, אֵינוֹ נֶדֶר; וּמִיהוּ מִדְּרַבָּנָן צָרִיךְ שְׁאֵלָה (פי' לִשְׁאֹל עַל נִדְרוֹ וְלִמְצֹא פֶּתַח לְהַתִּירוֹ). לְפִיכָךְ רְאוּבֵן הָאוֹסֵר עָלָיו שְׁמִיעַת תְּפִלַּת שִׁמְעוֹן, צָרִיךְ שְׁאֵלָה מִדְּרַבָּנָן; אֲבָל אִם אָמַר: קוּנָם פִּי מְדַבֵּר עִמְּךָ, קוּנָם יָדַי עוֹשׂוֹת לְךָ, קוּנָם רַגְלַי מְהַלְּכוֹת לְךָ, קוּנָם עֵינַי בַּשֵּׁנָה, הָוֵי נֶדֶר גָּמוּר מִן הַתּוֹרָה. וְכָל שֶׁכֵּן אִם אָמַר: יֵאָסֵר עָלֶיךָ פִּי לְדִבּוּרִי וְיָדַי לַעֲשִׂיָּתִי וְרַגְלַי לְהִלּוּכִי. הַגָּה: הָאוֹמֵר: דִּבּוּר פִּי עָלֶי ךָ אוֹ נְטִילַת אֶבֶן עָלַי, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָוֵי נֶדֶר הוֹאִיל וְהִזְכִּיר הַפֶּה וְהָאֶבֶן (תא"ו ני"ד וְכֵן מַשְׁמָע בר"ן בְּשֵׁם התוס' שֶׁבְּבֵית יוֹסֵף סוֹף סִימָן רל"ט).