יורה דעה סימן רו

יָדוֹת (פֵּרוּשׁ יָדוֹת, שֶׁהִתְחִיל לִנְדֹּר וְלֹא גָּמַר הַדִּבּוּר, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא נֶאֱסָר כְּאִלּוּ נָדַר כָּל הַדִּבּוּר, כְּאָדָם שֶׁאוֹחֵז בְּיַד הַכְּלִי וְעַל יְדֵי כָּךְ מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכְּלִי כְּאִלּוּ אָחַז בּוֹ בְּעַצְמוֹ) נְדָרִים, כִּנְדָרִים; וְהוּא שֶׁיְּהוּ מוֹכִיחוֹת קְצָת עַל הַנֶּדֶר. כֵּיצַד, הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: מֻדְּרַנִי מִמְּךָ שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לְךָ, אוֹ: מֻפְרְשַׁנִי מִמְּךָ שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לְךָ, אוֹ: מְרֻחֲקַנִי מִמְּךָ שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לְךָ, אָסוּר לֶאֱכֹל עִמּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִילוּ אָמַר: שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לְ ךָ, בְּאֵלּוּ לְשׁוֹנוֹת, אָסוּר לֶאֱכֹל עִמּוֹ (הר"ן בְּשֵׁם יֵשׁ גּוֹרְסִין ועס"ק ב'). אֲבָל אִם אוֹמֵר: שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לְךָ, לְבַד בְּלֹא מֻדְּרַנִי מִמְּךָ, לֹא הָוֵי יָד. וְאִם אָמַר: מֻדְּרַנִי מִמְּךָ, אוֹ: מֻפְרְשַׁנִי מִמְּךָ, אוֹ: מְרֻחֲקַנִי מִמְּךָ, וְלֹא סִיֵּם דְּבָרָיו: שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לְךָ; בְּמֻדְּרַנִי מִמְּךָ, אָסוּר לְדַבֵּר עִמּוֹ; וּבְמֻפְרְשַׁנִי מִמְּךָ, אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמּוֹ; וּבִמְרֻחֲקַנִי מִמְּךָ, אָסוּר לַעֲמֹד בְּד' אַמּוֹתָיו.

אָמַר לַחֲבֵרוֹ: מֻדָּר אֲנִי לְךָ מֵאֲכִילָה אוֹ מֵהֲנָאָה, שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים לֶאֱכֹל אוֹ לֵהָנוֹת זֶה מִזֶּה; אֲבָל אִם אָמַר: מֻדָּר אֲנִי מִמְּךָ מֵאֲכִילָה אוֹ מֵהֲנָאָה, הוּא אָסוּר בַּחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ מֻתָּר בּוֹ.

אָמַר: מְנֻדֶּה אֲנִי לְךָ, אוֹ: מְשַׁמִּיתְנָא מִמְּךָ, אִם סִיֵּם דְּבָרָיו: שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לְךָ, אֵינוֹ נֶדֶר וּמֻתָּר בַּכֹּל; וְאִם לֹא סִיֵּם דְּבָרָיו, אָסוּר לַעֲמֹד בְּד' אַמּוֹתָיו. אֲבָל אִם אָמַר: נָדֵינָא מִמְּךָ, וְסִיֵּם בִּדְבָרָיו: שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לְךָ, אָסוּר לֶאֱכֹל עִמּוֹ; לֹא סִיֵּם דְּבָרָיו: שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לְךָ, אָסוּר לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ. הַגָּה: וּכְבָר נִתְבָּאֵר דְּיֵשׁ חוֹלְקִין, וּסְבִירָא לְהוּ דְּכָל שֶׁלֹּא אָמַר שֶׁאֵינִי אוֹכֵל לְ ךָ אוֹ שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לְ ךָ, לָאו כְּלוּם הוּא.

אָמַר: כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים כִּכָּר זֶה עָלַי, אוֹ שֶׁאָמַר: כְּנִדְרֵי רְשָׁעִים הֵימֶנּוּ, וְהָיָה כִּכָּר מֻנָּח לְפָנָיו, אָסוּר בּוֹ; אֲבָל אִם אָמַר: כְּנִדְרֵי כְּשֵׁרִים עָלַי, אוֹ: כְּנִדְרֵי כְּשֵׁרִים כִּכָּר זֶה עָלַי, אֵינוֹ כְּלוּם, וַאֲפִלּוּ אָמַר: כְּנִדְרֵי כְּשֵׁרִים כִּכָּר זֶה עָלַי קוּנָם (פֵּרוּשׁ קוּנָם, אֶחָד מִכִּנּוּיֵי הַקָרְבָּן) ; אֲבָל אִם אָמַר: כְּנִדְבַת כְּשֵׁרִים עָלַי, אוֹ כְּנִדְבַת כְּשֵׁרִים כִּכָּר זֶה עָלַי, הָוֵי נֶדֶר.

הַנּוֹדֵר: שֶׁלֹּא אֹכַל עִמְּךָ, אוֹ: שֶׁאֹכַל עִמְּךָ, אֲפִלּוּ יָד לֹא הֲוֵי, דְּלָשׁוֹן זֶה לְשׁוֹן שְׁבוּעָה הוּא וְלֹא לְשׁוֹן נֶדֶר, אִם לֹא שֶׁנָּדַר לַעֲשׂוֹת מִצְוָה. וּמִיהוּ, כֵּיוָן דְּהָאִדָּנָא מַרְגְּלָא בְּפוּמַיְהוּ דְּאִינְשֵׁי לְמִנְדָּר בְּהַאי לִשָּׁנָא, אֵין לְהָקֵל וְצָרִיךְ הַתָּרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּנֶדֶר שֶׁאֲמָרוֹ בִּלְשׁוֹן שְׁבוּעָה וּשְׁבוּעָה בִּלְשׁוֹן נֶדֶר, מֵהַנֵּי מִדִּין יָדוֹת; וּמִיהוּ, בִּנְזִירוּת שֶׁהוֹצִיאוֹ בִּלְשׁוֹן שְׁבוּעָה, לְדִבְרֵי הַכֹּל אָסוּר.