יורה דעה סימן רה

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הָאוֹמֵר: פֵּרוֹת אֵלּוּ עָלַי, אוֹ: מִין פְּלוֹנִי עָלַי, אוֹ: מַה שֶּׁאֹכַל עִם פְּלוֹנִי עָלַי כִּבְשַׂר חֲזִיר אוֹ כַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אוֹ כִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְכַיּוֹצֵא בָאֵלּוּ, וְכֵן הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִמִּי, אוֹ: כַּאֲחוֹתִי אוֹ: כְּעָרְלָה אוֹ: כְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים וְאֵין כָּאן נֶדֶר; וְאִם הָיָה הָאוֹמֵר עַם הָאָרֶץ, צָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם וּמַרְאִין בְּעֵינָיו שֶׁאִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה וְשֶׁאוֹתָם פֵּרוֹת אֲסוּרִים, וּמַחֲמִירִים עָלָיו שֶׁאֵין דַּי לוֹ בַּחֲרָטָה אֶלָּא צָרִיךְ לִפְתֹּחַ לוֹ פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר וּמַתִּירִים לוֹ נִדְרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַזְּמַן הַזֶּה לְכֻלֵּי עָלְמָא דַּיְנִינָן לְהוּ כְּדִין עַם הָאָרֶץ, לְפִי שֶׁרֻבָּן אֵינָן בְּנֵי תּוֹרָה (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א). וּמִיהוּ יֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִילוּ בְּעַם הָאָרֶץ אֵין צָרִיךְ שְׁאֵלָה רַק בְּאוֹסֵר אִשְׁתּוֹ עָלָיו, אֲבָל לֹא בִּשְׁאָר נְדָרִים (טוּר ועי' ס"ק ד').
  2. ב
    הָאוֹמֵר שֶׁיְּהֵא יֵינוֹ יַיִן נֶסֶךְ וּפִתּוֹ פַּת כּוּתִים, לֹא נֶאֱסַר בְּכָךְ; אֲבָל אִם אֲמָרוֹ בְּדֶרֶךְ קְנָס, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: אִם אֶעֱשֶׂה כָּךְ אוֹ אִם אֶעֱבֹר עַל כָּךְ יִהְיֶה פִּתִּי פַּת כּוּתִים וְיֵינִי יַיִן נֶסֶךְ, וְעָבַר, יֵשׁ אוֹסְרִים וְיֵשׁ מַתִּירִים. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ הָכִי בְּעַם הָאָרֶץ יֵשׁ לְהַתִּירוֹ. וְכָל זֶה בְּיָחִיד שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ, אֲבָל רַבִּים יְכוֹלִים לִרְדּוֹת הַמּוֹרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים שֶׁיֵּינָם יִהְיֶה יֵין נֶסֶךְ וּפִתָּן פַּת כּוּתִים, וְכָל מַה שֶּׁגּוֹזְרִים בָּזֶה הוּא קַיָּם (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א), עַיֵּן לְעֵיל סִימָן רכ"ט מִי שֶׁאָמַר: אִם אֶעֱשֶׂה דָּבָר פְּלוֹנִי לֹא אֶהְיֶה יְהוּדִי.