יורה דעה סימן קצה

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    חַיָּב אָדָם לִפְרֹשׁ מֵאִשְׁתּוֹ בִּימֵי טֻמְאָתָהּ עַד שֶׁתִּסְפֹּר וְתִטְבֹּל. וַאֲפִלּוּ שָׁהֲתָה זְמַן אָרֹךְ וְלֹא טָבְלָה, תָּמִיד הִיא בְּנִדָּתָהּ עַד שֶׁתִּטְבֹּל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַפּוֹסְקִים). וְלֹא יִשְׂחֹק וְלא יָקֵל רֹאשׁ עִמָּהּ אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים (טוּר וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשְׁבָּ"א מֵאָבוֹת דְּר"ן) שֶׁמָּא יַרְגִּיל לַעֲבֵרָה; אֲבָל מֻתָּר לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ, דְּכֵיוָן שֶׁבָּא עָלֶיהָ פַּעַם אַחַת תּוּ לֹא תַּקִּיף יִצְרֵיהּ (ל' עַצְמוֹ).
  2. ב
    לֹא יִגַּע בָּהּ אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה, וְלֹא יוֹשִׁיט מִיָּדוֹ לְיָדָהּ שׁוּם דָּבָר וְלֹא יְקַבְּלֶנּוּ מִיָּדָהּ, שֶׁמָּא יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ. וְכֵן עַל יְדֵי זְרִיקָה מִיָּדוֹ לְיָדָהּ אוֹ לְהֶפֶךְ, אָסוּר. (בִּנְיָמִין זְאֵב ס"ס קנ"ט וְהַגָּהוֹת ש"ד בְּשֵׁם המהר"ם).
  3. ג
    לֹא יֹאכַל עִמָּהּ עַל הַשֻּׁלְחָן, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שׁוּם שִׁנּוּי שֶׁיִּהְיֶה שׁוּם דָּבָר מַפְסִיק בֵּין קְעָרָה שֶׁלּוֹ לַקְּעָרָה שֶׁלָּהּ, לֶחֶם אוֹ קַנְקַן, אוֹ שֶׁיֹּאכַל כָּל אֶחָד בַּמַּפָּה שֶׁלּוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים הָא דִּצְרִיכִין הֶפְסֵק בֵּין קְעָרָה שֶׁלּוֹ לַקְּעָרָה שֶׁלָּהּ הַיְנוּ דַּוְקָא כְּשֶׁאֵינָן אוֹכְלִין בִּקְעָרָה אַחַת כְּשֶׁהִיא טְהוֹרָה, אֲבָל אִם אוֹכְלִין בִּקְעָרָה אַחַת כְּשֶׁהִיא טְהוֹרָה סָגֵי אִם אוֹכֶלֶת בִּקְעָרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְאֵין צָרִיךְ הֶכֵּר אַחֵר, (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי בְּשֵׁם ר"י וְהַגָּהוֹת אַלְפָסִי), וְכֵן נוֹהֲגִין. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל מִשִּׁיּוּרֵי מַאֲכָל שֶׁלָּהּ, (מְצָא בְּקוּנְטְרֵס דְּהִלְכוֹת נִדָּה), כְּמוֹ שֶׁאָסוּר לִשְׁתּוֹת מִשִּׁיּוּרֵי כּוֹס שֶׁלָּהּ, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
  4. ד
    לֹא יִשְׁתֶּה מִשִּׁיוּרֵי כּוֹס שֶׁשָּׁתְתָה הִיא. הַגָּה: אִם לֹא שֶׁמַּפְסִיק אָדָם אַחֵר בֵּינֵיהֶם (טוּר בְּשֵׁם סְמַ"ק), אוֹ שֶׁהוּרַק מִכּוֹס זֶה אֶל כּוֹס אַחֵר אֲפִלּוּ הֻחְזַר לְכוֹס רִאשׁוֹן (הגהמי"י בְּשֵׁם רא"ם וְרוֹקֵחַ סִימָן שי"ח וּמָרְדְּכַי וַאֲגֻדָּה פ"ק דְּשַׁבָּת) ; וְאִם שָׁתְתָה וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס שֶׁלָּהּ, אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַגִּיד לוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה (שָׁם) ; וְהִיא מֻתֶּרֶת לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס שֶׁשָּׁתָה הוּא (ג"ז שָׁם). וְאִם שָׁתְתָה מִכּוֹס וְהָלְכָה לָהּ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמֻּתָּר לוֹ לִשְׁתּוֹת הַמּוֹתָר, דְּמֵאַחַר שֶׁכְּבָר הֲלָכָה אֵין כָּאן חִבָּה. (בַּקוּנְטְרֵס הנ"ל).
  5. ה
    לֹא יֵשֵׁב בְּמִטָּה הַמְיֻחֶדֶת לָהּ, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנֶיהָ. הַגָּה: וְאָסוּר לֵישֵׁב עַל סַפְסָל אָרֹךְ שֶׁמִּתְנַדֶּדֶת וְאֵינָהּ מְחֻבֶּרֶת לַכֹּתֶל, כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ נִדָּה יוֹשֶׁבֶת עָלָיו, (מָרְדְּכַי פ"ק דְּשַׁבָּת בְּשֵׁם צָפְנַת פַּעְנֵחַ בְּשֵׁם רַשִׁ"י). וְיֵשׁ מַתִּירִים כְּשֶׁאָדָם אַחֵר מַפְסִיק וְיוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶן (אֲגֻדָּה פֶּרֶק הַתִּינֹקֶת ות"ה סִימָן רנ"א). וְכֵן לֹא יֵלֵךְ עִם אִשְׁתּוֹ בַּעֲגָלָה אַחַת אוֹ בִּסְפִינָה אַחַת, אִם הוֹלֵךְ רַק דֶּרֶךְ טִיּוּל כְּגוֹן לְגִנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְכַיּוֹצֵא בָזֶה; אֲבָל אִם הוֹלֵךְ מֵעִיר לְעִיר לִצְרָכָיו, מֻתָּר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא וְאִשְׁתּוֹ הֵם לְבַדָּן, וּבִלְבַד שֶׁיֵּשְׁבוּ בַּדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא יִגְּעוּ זֶה בָּזֶה (כָּל זֶה בת"ה סִימָן רנ"א).
  6. ו 2
    לֹא יִישַׁן עִמָּהּ בְּמִטָּה, אֲפִלּוּ כָּל אֶחָד בְּבִגְדּוֹ וְאֵין נוֹגְעִין זֶה בָּזֶה. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לְכָל אֶחָד מַצָּע בִּפְנֵי עַצְמוֹ (בֵּית יוֹסֵף דְּלֹא כְּר' יְרוּחָם), וַאֲפִלּוּ אִם שׁוֹכְבִים בִּשְׁתֵּי מִטּוֹת וְהַמִּטּוֹת נוֹגְעוֹת זוֹ בְּזוֹ, אָסוּר (מָרְדְּכַי פ"ק דְּשַׁבָּת בְּשֵׁם הַר"מ).
  7. ז
    לֹא יִסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ בַּעֲקֵבָהּ, וְלֹא בִּמְקוֹמוֹת הַמְכֻסִים שֶׁבָּהּ, אֲבָל מֻתָּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ בַּמְּקוֹמוֹת הַגְּלוּיִם אַף עַל פִּי שֶׁנֶּהֱנֶה בִּרְאִיָּתָהּ, (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם).
  8. ח
    רָאוּי לָהּ שֶׁתְּיַחֵד לָהּ בְּגָדִים לִימֵי נִדּוּתָהּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם זוֹכְרִים תָּמִיד שֶׁהִיא נִדָּה.
  9. ט
    בְּקֹשִׁי הִתִּירוּ לָהּ לְהִתְקַשֵּׁט בִּימֵי נִדָּתָהּ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְגַּנֶּה עַל בַּעֲלָהּ.
  10. י
    כָּל מְלָאכוֹת שֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה לְבַעֲלָהּ, נִדָּה עוֹשָׂה לוֹ, חוּץ מִמְּזִיגַת הַכּוֹס, שֶׁאֲסוּרָה לִמְזֹג הַכּוֹס בְּפָנָיו, (בֵּית יוֹסֵף וְכֵן מַשְׁמָע מִמָּרְדְּכַי פ"ק דְּשָׁבוּעוֹת וכ"מ מִדִּבְרֵי הַפּוֹסְקִים), וּלְהַנִּיחוֹ לְפָנָיו עַל הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא אִם כֵּן תַּעֲשֶׂה שׁוּם הֶכֵּר, כְּגוֹן שֶׁתַּנִּיחֶנּוּ עַל הַשֻּׁלְחָן בְּיַד שְׂמֹאל אוֹ תַּנִּיחֶנּוּ עַל הַכַּר אוֹ עַל הַכֶּסֶת, אֲפִלּוּ בְּיַד יְמִינָהּ.
  11. יא
    אֲסוּרָה לְהַצִּיעַ מִטָּתוֹ בְּפָנָיו; וְדַוְקָא פְּרִיסַת סְדִינִים וְהַמִּכְסֶה שֶׁהוּא דֶּרֶךְ חִבָּה, אֲבָל הַצָּעַת הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת שֶׁהוּא טֹרַח וְאֵינָהּ דֶּרֶךְ חִבָּה, שָׁרֵי. וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו, הַכֹּל מֻתָּר אֲפִלּוּ הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהִיא מַצֶּעֶת אוֹתָם.
  12. יב
    אֲסוּרָה לִצֹּק לוֹ מַיִם לִרְחֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, אֲפִלּוּ אֵינָהּ נוֹגַעַת בּוֹ וַאֲפִלּוּ הֵם מַיִם צוֹנְנִים.
  13. יג 1
    כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לִמְזֹג לוֹ כָּךְ הוּא אָסוּר לִמְזֹג לָהּ; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ לִשְׁלֹחַ לָהּ כּוֹס שֶׁל יַיִן אָסוּר, לֹא שְׁנָא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לֹא שְׁנָא כּוֹס אַחֵר, אִם הוּא מְיֻחָד לָהּ; אֲבָל אִם שׁוֹתִים הֵם מֵאוֹתוֹ הַכּוֹס וְשָׁתִית אִיהִי אַבַּתְרַיְהוּ, לֵית לָן בָּהּ.
  14. יד
    כָּל אֵלּוּ הַהַרְחָקוֹת צָרִיךְ לְהַרְחִיק בֵּין בִּימֵי נִדּוּתָהּ בֵּין בִּימֵי לִבּוּנָהּ, שֶׁהֵם כָּל יְמֵי סְפִירָתָהּ, וְאֵין חִלּוּק בְּכָל אֵלּוּ בֵּין רוֹאָה מַמָּשׁ לְמוֹצֵאת כֶּתֶם. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לְהַחְמִיר בִּימֵי לִבּוּנָהּ בְּעִנְיַן אִסּוּר אֲכִילָה עִמָּהּ בִּקְעָרָה (הַגָּה בְּמָרְדְּכַי בְּשֵׁם ראבי"ה), וְכֵן נוֹהֲגִין לְהָקֵל בְּזֶה, וְיֵשׁ לְהַחְמִיר.
  15. טו
    אִם הוּא חוֹלֶה וְאֵין לוֹ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ זוּלָתָהּ, מֻתֶּרֶת לְשַׁמְּשׁוֹ, רַק שֶׁתִּזָּהֵר בְּיוֹתֵר שֶׁתּוּכַל לְהִזָּהֵר מֵהַרְחָצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וְהַצָּעַת הַמִּטָּה בְּפָנָיו.
  16. טז
    אִשָּׁה חוֹלָה וְהִיא נִדָּה, אָסוּר לְבַעֲלָהּ לִגֹּעַ בָּהּ כְּדֵי לְשַׁמְּשָׁהּ, כְּגוֹן לַהֲקִימָהּ וּלְהַשְׁכִּיבָהּ וּלְסָמְכָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם אֵין לָהּ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנָּה, מֻתָּר בַּכֹּל (הַגָּהוֹת ש"ד וְהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי פ"ק דְּשַׁבָּת בְּשֵׁם הר"מ), וְכֵן נוֹהֲגִין אִם צְרִיכָה הַרְבֵּה לְכָךְ.
  17. יז
    אִם בַּעֲלָהּ רוֹפֵא, אָסוּר לְמַשֵּׁשׁ לָהּ הַדֹּפֶק. הַגָּה: וּלְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי דְּנוֹהֲגִין הֶתֵּר אִם צְרִיכָה אֵלָיו דִּמְשַׁמֵּשׁ לָהּ, כָּל שֶׁכֵּן דְּמֻתָּר לְמַשֵּׁשׁ לָהּ הַדֹּפֶק אִם אֵין רוֹפֵא אַחֵר וּצְרִיכָה אֵלָיו וְיֵשׁ סַכָּנָה בְּחָלְיָהּ, (כָּךְ דִּקְדֵּק הַבֵּית יוֹסֵף מִלְּשׁוֹן הָרַמְבַּ"ן סִימָן קכ"ז), וְעַיֵּן בא"ח סִימָן פ"ח אִם מֻתָּר לְנִדָּה לִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּלְהִתְפַּלֵּל.