יורה דעה סימן קעה

אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּרוֹת. עַל שַׁעַר שֶׁל עֲיָרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ. אֲבָל פּוֹסְקִים עַל שַׁעַר שֶׁבַּמְּדִינָה, שֶׁהוּא קָבוּעַ. וּמִשֶּׁיָּצָא הַשַּׁעַר שֶׁל מְדִינָה מֻתָּר לְהַקְדִּים מָעוֹת לַחֲבֵרוֹ וְלִפְסֹק עִמּוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ אוֹתָם פֵּרוֹת כָּל הַשָּׁנָה כְּשִׁעוּר מְעוֹתָיו כְּפִי אוֹתוֹ הַשַּׁעַר, אֲפִלּוּ אִם יִתְיַקְּרוּ וַאֲפִלּוּ אִם אֵין לַמּוֹכֵר פֵּרוֹת. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּפוֹסְקִין עַל שַׁעַר שֶׁל עֲיָרוֹת (תּוֹסָפוֹת וְהָרֹא"שׁ וְטוּר וְהַג"א). וְיֵשׁ לְהָקֵל בְּאִסּוּר דְּרַבָּנָן (ד"ע).

הָיוּ הַחֲדָשׁוֹת בַּמְּדִינָה ד' סְאִין בְּסֶלַע וִישָׁנוֹת שְׁלֹשָׁה בְּסֶלַע, אֵין פּוֹסְקִין עַל שֶׁיָּצָא הַשַּׁעַר לֶחָדָשׁ וְלַיָּשָׁן.

הָיוּ חִטִּין שֶׁל לָקוֹטוֹת (פֵּרוּשׁ עֲנִיִּים הַמְלַקְטִין לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה) ד' סְאִין בְּסֶלַע וְשֶׁל בַּעַל הַבַּיִת ג', פּוֹסֵק לַלָּקוֹטוֹת כְּשַׁעַר הַלָּקוֹטוֹת. וְלֹא יִפְסֹק לְבַעַל הַבַּיִת עַד שֶׁיִּקָבַּע הַשַּׁעַר לְבַעַל הַבַּיִת.

הַפּוֹסֵק עַל הַשַּׁעַר צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַרְוִיחַ בַּדָּבָר כְּלוּם, כְּגוֹן שֶׁאִם מִנְהָג שֶׁהַלּוֹקֵחַ נוֹתֵן שְׂכַר הַסַרְסוּר צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן הוּא, וְצָרִיךְ שֶׁיְּנַכֶּה לַמּוֹכֵר הַחִסָרוֹן שֶׁרְאוּיִין לְהִתְחַסֵר לְפִי הַמִּדָּה וּלְפִי הַזְּמַן.

הַפּוֹסֵק עַל הַפֵּרוֹת וְנִתְיַקְּרוּ בִּשְׁעַת הַפֵּרָעוֹן, יָכוֹל לָשׁוּם הַפֵּרוֹת שֶׁנִּפְסַק עֲלֵיהֶן בְּמָעוֹת וְלִתֵּן לוֹ פֵּרוֹת אֲחֵרוֹת, אֲבָל מָעוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁיָּכוֹל לִתֵּן מָעוֹת. הַגָּה: וְיָכוֹל לִפְסֹק עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק עַל פֵּרוֹת הָאֲחֵרוֹת כְּאִלּוּ נוֹתֵן לוֹ מָעוֹת עַכְשָׁיו. וְדַוְקָא שֶׁלֹּא שָׂם הַפֵּרוֹת הָרִאשׁוֹנִים עַל מָעוֹת, רַק אוֹמֵר: כָּךְ וְכָךְ סְאָה חִטִּין יֵשׁ לִי אֶצְלְךָ תֵּן לִי בָּהֶם כָּךְ וְכָךְ יַיִן אוֹ שְׁאָר דָּבָר, אֲבָל אִם שָׂם אוֹתוֹ עַל דָּמִים, שֶׁאָמַר: כָּךְ וְכָךְ הֵם דְּמֵי הַחִטִּין תֵּן לִי בָּהֶם יַיִן, אָסוּר, דְּהָוֵי כְּאִלּוּ הִלְוָה לוֹ מָעוֹת דְּאֵין פּוֹסְקִין עֲלֵיהֶן כְּשֶׁאֵין הַמָּעוֹת בְּעַיִן אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ (כָּךְ דִּקְדֵּק הַבֵּית יוֹסֵף מל' רַ"ן וְנ"י). כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן קס"ג.

כֵּיוָן שֶׁנִּקְבַּע הַשַּׁעַר, מֻתָּר לִפְסֹק עַל שַׁעַר הַגָּבוֹהַּ. כֵּיצַד, הָיוּ חִטִּין נִמְכָּרוֹת ד' סְאִין בְּסֶלַע, וּפָסַק עִמּוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַחִטִּין כַּשַּׁעַר הַזּוֹל, אִם עָמְדוּ אַחַר כָּךְ עֶשֶׂר סְאִין בְּסֶלַע, נוֹתֵן לוֹ עֶשֶׂר סְאִין בְּסֶלַע. נָתַן לוֹ הַמָּעוֹת סְתָם, וְלֹא פָּסַק עִמּוֹ כַּשַּׁעַר הַגָּבוֹהַּ, וְהוּזְלוּ, נוֹתֵן לוֹ כַּשַּׁעַר שֶׁהָיוּ שָׁוִים כְּשֶׁנָּתַן לוֹ הַמָּעוֹת, וּמִי שֶׁחָזַר מְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע. וְאִם הָיָה שָׁלִיחַ לַאֲחֵרִים, אֵינוֹ נוֹטֵל אֶלָּא כַּשַּׁעַר הַזּוֹל אוֹ מַחֲזִיר דָּמִים, וְאֵין הַשָּׁלִיחַ וְלֹא הַמְשַׁלֵּחַ מְקַבְּלִים מִי שֶׁפָּרַע.

מִקָּח שֶׁנַּעֲשָׂה בְּאִסוּר, כְּגוֹן שֶׁהוֹסִיף בַּמִּקָּח מִשּׁוּם אֲגַר נְטַר וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הַמִּקָּח קַיָּם בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יְהֵא בּוֹ רִבִּית. וְהוּא שֶׁנִּתְקַיֵּם הַמִּקָּח בְּאַחַת מִדַּרְכֵי הַהַקְנָאוֹת, אֲבָל אִם לֹא נִתְקַיֵּם הַמִּקָּח אֶלָּא לְעִנְיַן מִי שֶׁפָּרַע, בָּטֵל לְגַמְרֵי.