א
יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּוָה מָעוֹת מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּרִבִּית, אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר לִהְיוֹת לוֹ עָרֵב. שֶׁכֵּיוָן שֶׁבְּדִינֵיהֶם תּוֹבֵעַ הֶעָרֵב תְּחִלָּה, נִמְצָא הֶעָרֵב תּוֹבֵעַ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית שֶׁהֶעָרֵב חַיָּב בָּהּ לָעוֹבֵד כּוֹכָבִים. לְפִיכָךְ, אִם קִבֵּל עָלָיו הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁלֹּא יִתְבַּע אֶת הֶעָרֵב תְּחִלָּה, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. הַגָּה: וְהָאִדָּנָא מִסְּתָמָא הָוֵי כְּאִלּוּ קִבֵּל עָלָיו הָכִי, דִּסְתָם עַרְבוּת כָּךְ הוּא. (טוּר). וְדַוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁהַמִּנְהָג כָּךְ שֶׁתּוֹבְעִין הַלֹּוֶה תְּחִלָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בְּעָרֵב שְׁלוֹף דּוֹץ (פֵּרוּשׁ עָרֵב שֶׁמְּנַקֶה אֶת הַלֹּוֶה מִדִּין הַמַּלְוֶה, כִּשְׁלוֹף דּוֹץ שֶׁהוּא מִין עֵשֶׂב שֶׁמְּיַבְּשִׁין אוֹתוֹ וְרוֹחֲצִין בּוֹ אֶת הַיָּדַיִם לְהַעֲבִיר הַזֻּהֲמָא), דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין דִּין הַמַּלְוֶה עִם הַלֹּוֶה כְּלָל, שֶׁהוּא יָכוֹל לִדְחוֹתוֹ אֵצֶל הֶעָרֵב. הַגָּה: וְאִם עָבַר וְנַעֲשָׂה עָרֵב בַּעֲדוֹ, צָרִיךְ לְשַׁלֵּם כָּל הֶפְסֵד הַמַּגִּיעַ לוֹ עַל יָדוֹ אֲבָל אֵינוֹ צָרִיךְ לָתֵת הָרִבִּית שֶׁנּוֹתֵן בִּשְׁבִילוֹ, דְּאֵין אוֹמְרִים לִתֵּן רִבִּית (טוּר). וְאִי כְּבַר פָּרַע לוֹ הָרִבִּית, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ דְּלֹא גָּרַע מֵאֲבַק רִבִּית. (סְבָרַת הָרַב).
ב
וְכֵן עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁלָּוָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת לוֹ עָרֵב. הַגָּה: אֶלָּא אִם הִתְנָה עִם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִפְרֹעַ לֹא יִדְחֶנּוּ אֵצֶל הֶעָרֵב, אָז שָׁרֵי לְקַבֵּל הַקֶּרֶן וְהָרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל אִם לֹא יִפְרַע הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים. (טוּר). וְאִם הַיִּשְׂרָאֵל עָרֵב לוֹ בְּעַד הַקֶּרֶן וְלֹא בְּעַד הָרִבִּית, אֶלָּא יֵשׁ לוֹ לִקַּח הָרִבִּית מִן הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אוֹ לְהֶפֶךְ, שֶׁעָרֵב לוֹ בְּעַד הָרִבִּית וְלֹא בְּעַד הַקֶּרֶן, מֻתָּר. וְדַוְקָא שֶׁהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים לוֹקֵחַ הַמָּעוֹת מִיַּד הַמַּלְוֶה, אֲבָל אִם יִשְׂרָאֵל עָרֵב וּלְקָחָן מִיָּדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אָסוּר. (ת"ה סי' ש"א). וְדַוְקָא בְּלֹא מַשְׁכּוֹן, אֲבָל אִם נוֹתֵן לוֹ מַשְׁכּוֹן שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּעַד הַקֶּרֶן, יָכוֹל לְעָרֵב לוֹ בְּעַד הָרִבִּית, דְּעִקַּר הַלְוָאָה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, אַף עַל גַּב דְּהוּא נְטָלָן מִיַּד יִשְׂרָאֵל הַמַּלְוֶה, וּכְאִלּוּ הִלְוָה לְיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים דָּמִי. (סְבָרַת הָרַב). וְאִם הָיָה לְיִשְׂרָאֵל מַשְׁכּוֹן מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אוֹ עָרֵב עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וּבָא יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ לַמַּלְוֶה שֶׁיַּחֲזֹר לָעוֹבֵד כּוֹכָבִים מַשְׁכּוֹן שֶׁלּוֹ אוֹ שֶׁיִּפְטֹר עָרֵב הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְהוּא עָרֵב לוֹ, צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ כָּל הַקֶּרֶן וְהָרִבִּית שֶׁעָלָה עָלָיו עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם, אֲבָל לֹא הָרִבִּית שֶׁיַּעֲלֶה עָלָיו מִכָּאן וָאֵילָךְ (מָרְדְּכַי פ' א"נ בְּשֵׁם ראבי"ה), אִם לֹא שֶׁהַמַּשְׁכּוֹן הָיָה שָׁוֶה יוֹתֵר דְּאָז צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ רִבִּית עַד כְּדֵי דָּמָיו שֶׁל הַמַּשְׁכּוֹן אוֹ לְהַחֲזִיר לוֹ מַשְׁכּוֹנוֹ. (בֵּית יוֹסֵף וב"ז סִימָן שע"ד) וְאִם זָקַף הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים הַקֶּרֶן עִם הָרִבִּית, אָז אֲפִלּוּ מַה שֶּׁיַּעֲלֶה עָלָיו אַחַר כָּךְ הָוֵי כְּקֶרֶן וְצָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ הַכֹּל (מָרְדְּכַי וּלְדַעַת ת"ה אַף הָרֹא"שׁ סוֹבֵר כָּךְ ומהרי"ק שֹׁרֶשׁ קל"ו) אֲפִלּוּ לֹא הָיָה הַמַּשְׁכּוֹן שָׁוֶה, אוֹ אֲפִלּוּ לֹא הָיָה לוֹ מַשְׁכּוֹן כְּלָל אֶלָּא פָּטַר עָרֵב עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁהָיָה לוֹ.
