א
יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּוָה מָעוֹת מֵהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּרִבִּית וּזְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה, וְנִתְגַּיֵּר, אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה, גּוֹבֶה קֶרֶן וְרִבִּית. וְאִם מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּר זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה, גּוֹבֶה הַקֶּרֶן וְלֹא הָרִבִּית. אֲבָל עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁלָּוָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וְזָקַף עָלָיו אֶת הָרִבִּית בְּמִלְוֶה, אַף עַל פִּי שֶׁזְּקָפָן עָלָיו אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר, גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֶת הָרִבִּית, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו נִתְגַּיֵּר זֶה, וְגוֹבֶה הַיִּשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כָּל מְעוֹת הָרִבִּית שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהֶם כְּשֶׁהָיָה עוֹבֵד כּוֹכָבִים.
