יורה דעה סימן קסו

הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ לֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בְּעַבְדּוֹ, אֲפִלּוּ הוּא בָּטֵל, וְלֹא יָדוּר בַּחֲצֵרוֹ חִנָּם, וְלֹא יִשְׂכֹּר מִמֶּנּוּ בְּפָחוֹת, אֲפִלּוּ בְּחָצֵר דְּלֹא קַיְמָא לְאַגְרָא (פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינָהּ עוֹמֶדֶת לְהִשְׂתַּכֵּר) וְגַבְרָא דְּלֹא עֲבִיד לְמֵיגַר. וְאִם דָּר בּוֹ כְּבָר, כֵּיוָן דְּחָצֵר לֹא קַיְמָא לְאַגְרָא אֵין צָרִיךְ לָתֵת לוֹ אֲפִלּוּ לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא גַּבְרָא דְּעֲבִיד לְמֵיגַר. וּלְהָרַמְבַּ"ם, אֲפִלּוּ אִם הוּא גַּבְרָא דְּלֹא עֲבִיד לְמֵיגַר, הָוֵי אֲבַק רִבִּית וְצָרִיךְ לְהַחֲזִיר אִם בָּא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. וּבְחָצֵר דְּקַיְמָא לְאַגְרָא, הָוֵי אָבָק רִבִּית (לכ"ע) (טוּר). וְעַיֵּן עוֹד בח"ה רֵישׁ סִימָן ע"ב.

אָמַר לֵהּ: הַלְוֵנִי וְדוּר בַּחֲצֵרִי, אִי קַיְמָא לְאַגְרָא הָוֵי רִבִּית קְצוּצָה, וְאִי לֹא קַיְמָא לְאַגְרָא הָוֵי אֲבַק רִבִּית. הַגָּה: וְדַוְקָא בִּסְתָם, אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: דּוּר בַּחֲצֵרִי בִּשְׂכַר הַלְוָאָה, אֲפִלּוּ לֹא קַיְמָא לְאַגְרָא הָוֵי כְּרִבִּית קְצוּצָה, דְּמֵאַחַר שֶׁאָמַר לוֹ: בִּשְׂכַר מְעוֹתֶיךָ, הֲוָה לֵהּ כְּאִלּוּ הִשְׂכִּירוֹ לוֹ עַכְשָׁו. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תַּלְמִידֵי הָרַשְׁבָּ"א). וְאִם הִלְוָהוּ וְאַחַר זְמַן תָּבַע חוֹבוֹ וְאָמַר לוֹ הַלֹּוֶה: דּוּר בַּחֲצֵרִי, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא אֲבַק רִבִּית, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא רִבִּית קְצוּצָה, וְהוּא שֶׁיֹּאמַר לוֹ כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁמַּרְוִיחַ לוֹ זְמַן. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין בְּכָל רִבִּית שֶׁבָּא לְאָדָם דְּלֹא קָצַץ מִתְּחִלָּה, יֵשׁ מַחֲלֹקֶת זוֹ אִם הוּא אֲבַק רִבִּית אוֹ קְצוּצָה.

הֵיכָא דְּהָוֵי אֲבַק רִבִּית, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ אִם לֹא פְּרָעוֹ עֲדַיִן וְתוֹבֵעַ הַלֹּוֶה שֶׁיְּנַכֶּה לוֹ מֵחוֹבוֹ שִׁעוּר הַשְּׂכִירוּת, לֹא מְנַכִּינָן לֵהּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּמְנַכִּינָן לֵהּ. הַגָּה: וְהַסְּבָרָא אַחֲרוֹנָה הִיא עִקָּר. (הִיא סְבָרַת הָרֹא"שׁ וְהַטּוּר וְר' אֶפְרַיִם וְרַשְׁבָּ"א). מִי שֶׁקִּבֵּל מָעוֹת בְּהַלְוָאָה מֵאֶחָד, וְגַם לוֹמֵד עִם בְּנוֹ, וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ מִשּׁוּם זֶה הַהוֹצָאָה, אַף עַל גַּב דְּהָוֵי נוֹתֵן לוֹ הַהוֹצָאָה בְּלֹא הַלְוָאָה מִשּׁוּם שֶׁלָּמַד עִם בְּנוֹ, אֲפִלּוּ הָכֵי אָסוּר דְּהָוֵי לֵיהּ כְּהַלְוֵינִי וְדוּר בַּחֲצֵרִי. דְּאָסוּר אֲפִלּוּ לֹא קַיְמָא לְאַגְרָא. (בְּמָרְדְּכַי פֶּרֶק אֵיזֶהוּ נֶשֶׁךְ בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת מַהֲרַ"ם ומהרי"ק שֹׁרֶשׁ קי"ט) וְהוּא הַדִּין בְּכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. מִיהוּ, אִם נוֹתֵן הַמָּעוֹת בְּדֶרֶךְ מַתָּנָה, וְאִם יִרְצֶה הַלֹּוֶה יוּכַל לְעַכְּבָם לְעַצְמוֹ וְלֹא יְשַׁלֵּם לוֹ, מֻתָּר אַף עַל גַּב דִּמְשַׁלֵּם לוֹ אַחַר כָּךְ. מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִלְוֹת מָעוֹת רַק לְטוֹבַת הַמַּלְוֶה אוֹמֵר לוֹ בְּנֵה לְךָ חֻרְבָה זוֹ, וְכָל מַה שֶּׁתּוֹצִיא עַל זֶה עָלַי לְשַׁלֵּם לְךָ וְכָל זְמַן שֶׁאֵינִי מְשַׁלֵּם לְךָ דּוּר בָּהּ בְּחִנָּם, מֻתָּר, הוֹאִיל וְאֵין כָּאן הַלְוָאָה, רַק עָשָׂה לְטוֹבַת הַמַּלְוֶה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם בַּעַל הַתְּרוּמוֹת).