יורה דעה סימן קסג

מִי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ מָעוֹת, וְאָמַר לוֹ: תֵּן לִי מְעוֹתַי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִקַּח בָּהֶם חִטִּים, אָמַר לוֹ: צֵא וַעֲשֵׂה אוֹתָם עָלַי כַּשַּׁעַר שֶׁל עַכְשָׁו, וְיִהְיֶה לְךָ אֶצְלִי חִטִּים בְּהַלְוָאָה, אִם יֵשׁ לוֹ חִטִּים כְּשִׁעוּר מְעוֹתָיו, מֻתָּר אֲפִלּוּ לֹא יָצָא הַשַּׁעַר וְאִם לָאו, אָסוּר אֲפִלּוּ יָצָא הַשַּׁעַר (נ"י בְּשֵׁם רַמְבַּ"ן וְהָרַב הַמַּגִּיד שָׁם וְשֶׁכֵּן כָּתַב רַמְבַּ"ן וְרַשְׁבָּ"א) וְנֶאֱמָן הַמּוֹכֵר לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵין צָרִיךְ רְאָיָה לִדְבָרָיו (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דְּאֵיזֶהוּ נֶשֶׁךְ), כְּדִלְעֵיל סִימָן קס"ב.

הֲרֵי שֶׁהָיָה לוֹ חִטִּים וְעָשָׂה הַלְוָאָתוֹ עָלָיו, וּבָא אַחַר זְמַן וְאָמַר לֵהּ: תֵּן לִי חִטִּים, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְמָכְרָם וְלִקַּח בִּדְמֵיהֶם יַיִן. אָמַר לוֹ: צֵא וַעֲשֵׂה אוֹתָם עָלַי יַיִן כַּשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק עַתָּה, אִם יֵשׁ לוֹ יַיִן, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאִם לָאו, אָסוּר (ר"ן ונ"י).

אָמַר לוֹ: הַלְוֵינִי מָנֶה. אָמַר לוֹ: מָנֶה אֵין לִי, חִטִּים בְּמָנֶה יֵשׁ לִי, וְנָתַן לוֹ חִטִּים בְּמָנֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא הַשַּׁעַר וְחָזַר וּלְקָחָם מִמֶּנּוּ בְּצ', וַעֲדַיִן הֵם שָׁוִים מֵאָה (ב"י בְּשֵׁם ת"ר), אִם פָּרַע לוֹ לְבַסוֹף הַמָּנֶה בְּפֵרוֹת, מֻתָּר. אֲבָל אָסוּר לִפְרֹעַ בְּמָעוֹת, מִפְּנֵי הַעֲרָמַת רִבִּית, מֵאַחַר שֶׁאָמַר לוֹ תְּחִלָּה הַלְוֵנִי מָנֶה. וְאִם עָבַר וְעָשָׂה, הֲרֵי הוּא מוֹצִיא מִמֶּנּוּ ק ' בַּדִּין, שֶׁאֲפִלּוּ אֲבַק רִבִּית אֵין כָּאן. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָוֵי אָבָק רִבִּית. (טוּר בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ן וְהָרֹא"שׁ). וְכָל זֶה לֹא מַיְרֵי אֶלָּא כְּשֶׁלֹא הִתְנוּ מִתְּחִלָּה עַל כָּךְ, אֲבָל אִם הִתְנוּ מִתְּחִלָּה לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ בְּפָחוֹת, הָוֵי רִבִּית גָּמוּר, (המ"מ פ"ה דה"מ בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ן וְהָרַשְׁבָּ"א, וְכֵן הוּא בְּנ"י), אֲפִלּוּ פָּרַע לוֹ פֵּרוֹת, אָסוּר (נימוק"י פ' א"נ).