יורה דעה סימן קמה

כָּל שֶׁאֵין בּוֹ תְּפִיסַת יַד אָדָם וְלֹא עֲשָׂהוּ אָדָם, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּעֱבַד, הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָאָה. לְפִיכָךְ הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לָהָר, לֹא נֶאֱסַר. וַאֲפִלּוּ אַבְנֵי הַר שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ, וַעֲדַיִן הֵם בִּמְקוֹמָם וַעֲבָדָם שָׁם, אֵינָן נֶאֱסָרִין. וְכֵן הַנְּהָרוֹת וְהַמַּעְיָנוֹת שֶׁל רַבִּים וְאִילָנוֹת שֶׁלֹּא נְטָעָן לְשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֵינָם נֶאֱסָרִים. וּמִכָּל מָקוֹם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֱסַר גּוּף הָאִילָן כְּשֶׁמִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, כָּל הַשָּׂרִיגִים וְהֶעָלִים וְהַפֵּרוֹת שֶׁיּוֹצִיא כָּל זְמַן שֶׁהוּא נֶעֱבָד, אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה.

דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם, שֶׁנֶּעֱבַד, אַף עַל פִּי שֶׁהַנֶּעֱבָד עַצְמוֹ מֻתָּר בַּהֲנָאָה, צִפּוּיוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה. מְשַׁמְּשֵׁי הַר הָוֵי כְּצִפּוּיוֹ וְאָסוּר, אֲבָל תִּקְרֹבֶת הַר אֵינוֹ נֶאֱסָר (תא"ו ני"ו).

בַּיִת שֶׁבְּנָאוֹ מִתְּחִלָּה שֶׁיְּהֵא הַבַּיִת עַצְמוֹ נֶעֱבָד, וְכֵן הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְבַיִת בָּנוּי, הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּהֲנָאָה. הָיָה בָּנוּי וְסִיְּדוֹ וְכִיְּדוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים עַד שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ, נוֹטֵל מַה שֶּׁחִדֵּשׁ, וְהַחִדּוּשׁ אָסוּר בַּהֲנָאָה מִפְּנֵי שֶׁעֲשָׂהוּ לְעָבְדוֹ, וּשְׁאָר הַבַּיִת מֻתָּר. הִכְנִיס עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים לְתוֹךְ הַבַּיִת, כָּל זְמַן שֶׁהוּא שָׁם, הַבַּיִת אָסוּר בַּהֲנָאָה. הוֹצִיאָהּ, הֻתַּר הַבַּיִת. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁלֹּא הֻקְצָה הַבַּיִת לְכָךְ, אֲבָל הֻקְצָה לְכָךְ אֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא אִם כֵּן הוֹצִיאָהּ מִשָּׁם דֶּרֶךְ בִּטּוּל, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס עוֹד שָׁם (טוּר בְּשֵׁם רַשִׁ"י). וּבְיִשְׂרָאֵל לֹא מְהָנֵי בִּטּוּל, כְּדִלְעֵיל סִימָן קל"ט.

אֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ לְעָבְדָהּ, אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה. הָיְתָה חֲצוּבָה וְצִיְּרָהּ וְכִיְּדָהּ שֶׁתֵּעָבֵד, אֲפִלּוּ צִיֵּר וְכִיֵּד בְּגוּף הָאֶבֶן, נוֹטֵל מַה שֶּׁחִדֵּשׁ וְהוּא אָסוּר בַּהֲנָאָה, וּשְׁאָר הָאֶבֶן מֻתָּר. וּבְעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, דִּמְהַנֵּי בִּטּוּל, אֲפִלּוּ לֹא נָטַל מִשָּׁם רַק מַה שֶּׁצִּיֵּר, מֻתָּר, אִם עֲשָׂאוֹ דֶּרֶךְ בִּטּוּל (רַבֵּנוּ נִסִים).

אֶבֶן שֶׁהֶעֱמִיד עָלֶיהָ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה כָּל זְמַן שֶׁהִיא עָלֶיהָ. סִלְּקָהּ, הָאֶבֶן מֻתֶּרֶת.

אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ מִתְּחִלָּה שֶׁיְּהֵא נֶעֱבָד, אָסוּר בַּהֲנָאָה. הָיָה אִילָן נָטוּעַ וּגְדָעוֹ וּפִסְלוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֲפִלּוּ הִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב בְּגוּפוֹ שֶׁל אִילָן וְהוֹצִיא שָׂרִיגִים, כּוֹרֵת אֶת הַשָּׂרִיגִים, וְהֵם אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה, וּשְׁאָר הָאִילָן מֻתָּר. אִילָן שֶׁמַּעֲמִידִין תַּחְתָּיו עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כָּל זְמַן שֶׁהִיא תַּחְתָּיו אָסוּר בַּהֲנָאָה. נִטְּלָה מִתַּחְתָּיו, הֲרֵי זֶה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הָאִילָן עַצְמוֹ הוּא הַנֶּעֱבָד.

אַף עַל פִּי שֶׁקַּרְקַע עוֹלָם אֵינוֹ נֶאֱסָר, אִם עָשָׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן שֶׁחָפַר בּוֹ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, נֶאֱסָר.

בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נֶאֱסָרִים. שֶׁאֲפִלּוּ הִשְׁתַּחֲוָה לַבְּהֵמָה שֶׁלּוֹ, לֹא נֶאֶסְרָה. עָשָׂה בָּהּ מַעֲשֶׂה, שֶׁשְּׁחָטָהּ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֲפִלּוּ סִימָן אֶחָד, נֶאֶסְרָה, וַאֲפִלּוּ אֵינָהּ שֶׁלּוֹ. וְדַוְקָא עוֹבֵד כּוֹכָבִים אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אוֹסֵר שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁוַּדַּאי אֵינוֹ מְכַוֵּן אֶלָּא לְצַעֲרוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּהּ, אֵינוֹ אוֹסֵר. וְאִם יִשְׂרָאֵל מוּמָר הוּא, אוֹ שֶׁהִתְרוּ בּוֹ וְקִבֵּל הַתְרָאָה, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר וְעַיֵּן לְעֵיל סי' ד'. תִּקְרֹבֶת בַּעֲלֵי חַיִּים וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶם, נֶאֱסָרִים (תא"ו ני"ז).

אַף עַל פִּי שֶׁבַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָם נֶאֱסָרִים, אִם הֶחֱלִיף בַּעֲלֵי חַיִּים בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, נֶאֶסְרוּ. אֲבָל חֲלִיפֵי חֲלִיפִין, כְּגוֹן שֶׁהֶחֱלִיף בַּעֲלֵי חַיִּים בַּחֲלִיפֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מֻתָּרִים. וְיֵשׁ אוֹסְרִים גַּם בָּזֶה.