שיוך לסעיף
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ג
2429 במענה לשאלה שדין נעיצת סכין בקרקע מופיע בשו"ע בהל' בשר בחלב (רמ"א יו"ד סצ"ז ס"ז) – השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א: " כהלכות הגעלה שהם בהלכות פסח ( כמפורש בשו"ע יו"ד סקכ"א ס"ג)".
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנא דיני הגעלת כלים לז
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ד
רכז שו"ע יו"ד סי' קכא ס"ד . ט"ז שם ס"ק ג. ש"ך שם ס"ק ח.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנא דיני הגעלת כלים עב
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף א
תקלא טור ושו"ע יו"ד סי' קכא ס"א. וראה לעיל ס"א (בכלים שאינו רוצה להגעילם), וסי' תמז ס"ג.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנא דיני הגעלת כלים
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ז
331 ע"ז עו, ב (אמר רב עוקבא בר חמא ונועצה עשרה פעמים בקרקע, אמר רב הונא בריה דרב יהושע ובקרקע שאינה עבודה. אמר רב כהנא ובסכין יפה שאין בה גומות ... אמר רב הונא בריה דרב יהושע לאכול בה צונן). וברש"י שם (אבל דבר רותח אסור לחתוך בה עד שיגעילנה ברותחין ובכלי ראשון).
טושו"ע יו"ד סי' קכא ס"ז (סכין ישן, בין גדול בין קטן, הניקח מהעובד כוכבים, אם בא להשתמש בצונן, אם אין בה גומות, נועצה עשרה פעמים בקרקע קשה ... ואפילו לחתוך בו דבר חריף כמו צנון סגי בהכי). וברמ"א (יו"ד שם): "ולהשתמש בו בקביעות לא גרע משאר כלי שנוהגין להגעיל אפילו בצונן".
והיינו שאם רוצה להשתמש בו בקביעות בצונן, או שרוצה להשתמש בו בדבר רותח, אפילו "דרך עראי ומקרה", צריך להגעילו קודם. וכיון שיש כמה קשיים בהגעלת סכין, כדלקמן (סעיפים יד-כב), לכן נתבאר לקמן (סי"ד): "מצוה מן המובחר לכל מי שאפשר לו שיקנה לו סכינים חדשים לפסח".
ואם השתמש בו בצונן בלא נעיצה בקרקע, יש בזה חילוק בין דבר חריף לאינו חריף, כדלעיל (סי' תמז סנ"ח-ט): "כל דבר שאינו חריף שנחתך בסכין של חמץ, אפילו הוא בן יומו, מותר לאכלו בפסח, על ידי שידיחנו יפה במקום החתך (ועיין ביורה דעה סימן צ"ו דבקשואים אין הדחה מועלת כלום, וצריך לגרור מקום החתך, עיין שם הטעם) ... כל דבר חריף שנחתך בסכין של חמץ, אפילו אינו בן יומו, והוא נקי ומקונח יפה, ואפילו נחתך קודם הפסח, אסור לאכלו בפסח". וש"נ.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנא דיני הגעלת כלים
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ד
583 שו"ע יו"ד סי' קכא ס"ד (מחבת שמטגנים בה, אף על פי שלענין חמץ בפסח די לה בהגעלה, לענין שאר איסורים צריכה ליבון) . ט"ז שם ס"ק ג (כיון דהיתרא קא בלע). ש"ך שם ס"ק ח (כיון דהתירא בלע). והיינו שמטעם זה מקילים בחמץ, כדלקמן מהח"י.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנא דיני הגעלת כלים
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף א
945 ר"ן ע"ז לט, ב (דקדק הראב"ד ז"ל מדקתני מדיחן מטבילן, שצריך לשפשף היטב במים בידו בשעת הדחה, ולא שיעביר עליו המים בנחת, דאם כן למה הוצרכו להדחה ולהטבילה תסגי ליה בטבילה לחוד. וגם נראה שצריך לשוטפו במים אחר השפשוף, והיינו דתנן בזבחים פרק דם חטאת (דף צו ב) מריקה כמריקת הכוס, ושטיפה כשטיפת הכוס).
טור ושו"ע יו"ד סי' קכא ס"א (וצריך לשפשפן היטב במים בשעת הדחה כדי להסיר ולמרק האיסור שעל גביהן, ואחר כך שוטפן במים). ח"י כאן ס"ק לג (דהיינו לשפשפו תחלה היטב במים, כדי להסיר כל הדבוק עליו, ואחר כך שוטפין במים).
והיינו כמו בכוס של ברכה, שנתבאר לעיל סי' קפג ס"ב (הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ), וסי' רעא סי"ח (שישטפנו מבחוץ וידיחנו מבפנים).
וכעין זה הוא גם בכלים הצריכים הגעלה, ואינו רוצה להגעילם, אלא להשהותם לאחר הפסח, כדלעיל ס"א (צריך לשפשפן ... היטב ... ולהדיחן מעט), וסי' תמז ס"ג (משפשפן ומדיחן היטב). וראה לעיל (הערה 7).
וכן בכלים הצריכים הגעלה, ורוצה להגעילם, כדלקמן סי' תנב ס"ז (יש ליזהר להדיחם ולשפשפם יפה קודם ההגעלה, כדי שלא יהיה דבוק בהם שום משהו איסור בעין).
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום אורח חיים סימן טו
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ז
283 בכל פעם במקום אחר : כמבואר בשו"ע יו"ד סי' קכא ס"ז.
פתיחה בהקשר