א
כָּל דָּבָר שֶׁאָסוּר מִן הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר בַּהֲנָאָה, אִם הוּא דָּבָר הַמְיֻחָד לְמַאֲכָל, אָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה, אוֹ לְהַלְווֹת עָלָיו (ת"ה סִימָן ר') וַאֲפִלּוּ לִקְנוֹתוֹ לְהַאֲכִילוֹ לְפוֹעֲלָיו עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אָסוּר (כָּךְ מַשְׁמָע מִבֵּית יוֹסֵף מֵהַגָהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ח דְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת), חוּץ מִן הַחֵלֶב, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בּוֹ: יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה (וַיִּקְרָא ז, כד). וְאִם נִזְדַּמְּנוּ לְצַיָּד חַיָּה וְעוֹף וְדָגִים טְמֵאִים, וְכֵן מִי שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ נְבֵלָה וּטְרֵפָה בְּבֵיתוֹ, (טוּר), מֻתָּר לְמָכְרָם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לְכָךְ. הַגָּה: וְצָרִיךְ לְמָכְרָהּ מִיָּד, וְלֹא יַמְתִּין עַד שֶׁתְּהֵא שְׁמֵנָה אֶצְלוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א"ח). וְכֵן מֻתָּר לִגְבּוֹת דְּבָרִים טְמֵאִים, בְּחוֹבוֹ, מִן הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, דְּהָוֵי כְּמַצִּיל מִיָּדָם (רַשְׁבָּ"א בִּתְשׁוּבָה). וְאָסוּר לִמְכֹּר לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים נְבֵלָה בְּחֶזְקַת כְּשֵׁרָה (טוּר). וְעַיֵּן בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן רכ"ח. וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין אִסוּרוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה.
