חושן משפט סימן פא

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אָמַר לַחֲבֵרוֹ: מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, אָמַר לֵהּ בִּפְנֵי עֵדִים: הֵן, לְמָחָר אָמַר לֵהּ: תְּנֵהוּ לִי, וְהֵשִׁיב: מְשַׁטֶּה הָיִיתִי בְּךָ, נֶאֱמָן, וְצָרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁהוּא כִּדְבָרָיו שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהַשְׁטוֹת בּוֹ. וַאֲפִלּוּ לֹא טָעַן: מְשַׁטֶּה הָיִיתִי בְּךָ, אֶלָּא: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, פָּטוּר, דְּמִלֵּי דִכְדִי (פֵּרוּשׁ, דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ) לָא דְכִירֵי אִינְשֵׁי. הַגָּה: וְלָא אָמְרִינָן טַעֲנַת מְשַׁטֶּה אֶלָּא בְּיָחִיד הַמּוֹדֶה, אֲבָל לֹא בְּצִבּוּר הַמּוֹדִים, דְּאֵין דַּרְכָּן לְהַשְׁטוֹת (רִיבָ"שׁ סִימָן שע"ו). מִי שֶׁאָמַר לַחֲתָנוֹ הֶעָשִׁיר: תִּלְמֹד עִם בִּנְךָ וַאֲנִי מְשַׁלֵּם לְךָ, פָּטוּר, כֵּיוָן דְּלָאו עָנִי הוּא וּבְלָאו הָכִי חַיָּב לִלְמֹד עִם בְּנוֹ, יָכוֹל לוֹמַר: מְשַׁטֶּה הָיִיתִי בְּךָ, וְאַף עַל גַּב דְּלָא טָעִין, טַעֲנִינָן לֵהּ, אַף עַל גַּב דְּלָא טַעֲנִינָן לֵהּ בִּשְׁאָר מְשַׁטֶּה (מָרְדְּכַי פֶּרֶק זֶה בּוֹרֵר וַאֲגֻדָּה בִּתְשׁוּבַת מהר"ם).
  2. ב
    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּבָרִיא. אֲבָל שְׁכִיב מְרַע שֶׁתְּבָעוֹ חֲבֵרוֹ, וְהוֹדָה, אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר: מְשַׁטֶּה הָיִיתִי בְּךָ, שֶׁאֵין אָדָם מְשַׁטֶּה בִּשְׁעַת מִיתָה. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין אֲחֵרִים שֶׁהוֹדוּ לוֹ אוֹ שָׁתְקוּ לְצַוָּאָתוֹ, הָוֵי כְּהוֹדָאָה, וְלֹא יְכוֹלִין לְמֵימַר שֶׁעָשׂוּ שֶׁלֹּא לְהַכְעִיס הַשְּׁכִיב מְרַע (מָרְדְּכַי פֶּרֶק זֶה בּוֹרֵר בְּשֵׁם ראבי"ה).
  3. ג
    בְּבָרִיא נַמֵּי, דַּוְקָא אִיהוּ גוּפֵהּ מָצִי לְמִטְעָן: מְשַׁטֶּה הָיִיתִי בְּךָ, אֲבָל אִם לָא טָעִין, לָא טַעֲנִינָן לֵהּ אֲנָן. אֲבָל לְיוֹרְשָׁיו, טַעֲנִינָן שֶׁמָּא לֹא כִוֵּן אֲבִיהֶם אֶלָּא לְהַשְׁטוֹת.
  4. ד
    יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאִם הַתּוֹבֵעַ תּוֹפֵס מָמוֹן הַנִּתְבָּע בִּשְׁעַת הוֹדָאָתוֹ כְּנֶגֶד הַמָּנֶה שֶׁהוּא מוֹדֶה לוֹ בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֵדִים שֶׁהוּא מָמוֹנוֹ שֶׁל זֶה הַנִּתְבָּע, שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן טַעֲנַת הַשְׁטָאָה.
  5. ה
    לָא מְהַנְיָא טַעֲנַת הַשְׁטָאָה אֶלָּא כְּשֶׁתְּבָעוֹ וְהוֹדָה; אֲבָל אִם לֹא תְבָעוֹ, וְהוּא הוֹדָה מֵעַצְמוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן: מְשַׁטֶּה הָיִיתִי בְּךָ. וְע"ל סִימָן זֶה סָעִיף י"ד.
  6. ו
    אִם כְּשֶׁתְּבָעוֹ הוֹדָה בִּפְנֵי ב"ד, אוֹ שֶׁהוֹדָה בִּפְנֵי עֵדִים וְיִחֲדוּם לְעֵדִים, בֵּין שֶׁאָמַר לָהֶם הַנִּתְבָּע: אַתֶּם עֵדַי בְּהוֹדָאָה זוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר הַתּוֹבֵעַ: אַתֶּם עֵדִים, וְאָמַר הַנִּתְבָּע: כֵּן תִּהְיוּ עֵדִים, אוֹ שֶׁשָּׁתַק הַנִּתְבָּע, שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר: מְשַׁטֶּה אֲנִי בְּךָ, אֲבָל יָכוֹל לִטְעֹן: פָּרַעְתִּי.
  7. ז
    הָא דִמְהַנֵּי אַתֶּם עֵדַי, דַּוְקָא כְּשֶׁתְּבָעוֹ מָנֶה וְאָמַר לֵהּ: הֵן, וְאַחַר כָּךְ אָמַר: אַתֶּם עֵדַי, וְשָׁתַק לֵהּ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, וַהֲלָה שָׁתַק, וְאָמַר הַתּוֹבֵעַ לְעֵדִים: אַתֶּם עֵדַי, וְשָׁתַק הַנִּתְבָּע, אֵין שְׁתִיקָתוֹ כְּלוּם, דְּלָא הָוֵי שְׁתִיקָה כְּהוֹדָאָה אֶלָּא כְּשֶׁהוֹדָה לוֹ תְּחִלָּה וְאָמַר לֵהּ: הֵן, וּכְשֶׁאָמַר הַתּוֹבֵעַ: אַתֶּם עֵדַי, שָׁתַק; אֲבָל כְּשֶׁשָּׁתַק מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, יָכוֹל לוֹמַר: לֹא חָשַׁשְׁתִּי לַהֲשִׁיבְךָ. הַגָּה: מִי שֶׁהִתְנָה עִם בָּחוּר לִלְמֹד עִם בֶּן חֲבֵרוֹ, בִּפְנֵי אֲבִי הַבֵּן, וַאֲבִי הַבֵּן שָׁתַק, שְׁתִיקָה כְּהוֹדָאָה דַמְיָא; וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא דִבֵּר הָאָב כְּלוּם, דְּהָוֵי לֵהּ לָאָב לְאֲסוּקֵי אַדַּעְתֵּהּ וְלִמְחוֹת (מָרְדְּכַי פֶּרֶק זֶה בּוֹרֵר, ע"ל ר"ס של"ו), וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ סָעִיף י"ג.
  8. ח 1
    אָמַר בִּפְנֵי שְׁנַיִם: הֲרֵינִי מוֹדֶה לִפְנֵיכֶם שֶׁיֵּשׁ לִפְלוֹנִי אֶצְלִי מָנֶה, וְאָמַר כֵּן דֶּרֶךְ הוֹדָאָה גְמוּרָה וְלֹא דֶרֶךְ שִׁיחָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר: אַתֶּם עֵדַי, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַתּוֹבֵעַ עִמּוֹ, הֲרֵי זוֹ עֵדוּת גְּמוּרָה, וּמְשַׁלֵּם עַל פִּיהֶם.
  9. ט
    הוֹדָה בִּפְנֵי עֵדִים הוֹדָאָה גְמוּרָה, וְחָזוּ לֵהּ סַהֲדֵי אַחֲרִינֵי, אַף עַל גַּב דְּלִיתַנְהוּ לְעֵדֵי הוֹדָאָה, כִּי אָתוּ עֵדֵי רְאָיָה וּמְסַהֲדֵי דְאוֹדֵי קַמֵּי הָנַךְ, חַיָּב.
  10. י
    הוֹדָאָה בִּפְנֵי עֵד אֶחָד, הָוְיָא הוֹדָאָה, בֵּין לִשָּׁבַע עַל פִּיו אִם כָּפַר, בֵּין לִפְרֹעַ, אִם הוֹדָה שֶׁהוֹדָה בְפָנָיו.
  11. יא
    הֶחְבִּיא לוֹ עֵדִים אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, וְאָמַר לֵהּ: מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, אָמַר לֵהּ: הֵן, אָמַר לֵהּ: רְצוֹנְךָ שֶׁתּוֹדֶה לִי בִּפְנֵי עֵדִים, וְהֵשִׁיב לוֹ: הָיִיתִי מוֹדֶה לְךָ בִּפְנֵי עֵדִים אֶלָּא שֶׁאֲנִי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא תִּכְפֵּנִי שֶׁאֲשַׁלֵּם לְךָ מִיָּד, וְהָעֵדִים שׁוֹמְעִין לוֹ כָּל זֶה, פָּטוּר.
  12. יב
    כָּל שֶׁרָאוּ הַהַלְוָאָה, אֲפִלּוּ בְּהַכְמָנָה (פֵּרוּשׁ, תַּרְגּוּם וְאָרַב וְכָמַן), מְעִידִים עָלֶיהָ.
  13. יג
    הֶחְבִּיא לוֹ עֵדִים בְּכִילָה, וְאָמַר לֵהּ: מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, אָמַר לֵהּ: הֵן, אָמַר לֵהּ: עָרֵי וְשָׁכְבֵי לִהֱווּ סַהֲדֵי עֲלָךְ, אָמַר לֵהּ: לֹא, אֵינָהּ הוֹדָאָה. אֲבָל אִם שָׁתַק, הָוְיָא הוֹדָאָה. וְדַוְקָא כִּי הַאי גַוְנָא, דְּאִיבָעֵי לֵהּ לְאֲסוּקֵי אַדַּעְתֵּהּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֵדִים, דְּלָמָּה אָמַר: עָרֵי וְשָׁכְבֵי לִהֱווּ סַהֲדֵי עֲלָךְ, אִם לֹא שֶׁהָיוּ שָׁם; אֲבָל אִי לֹא בָעִי לֵהּ לְאֲסוּקֵי אַדַּעְתֵּהּ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: אַתֶּם עֵדַי, וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֵדִים, וְשָׁתַק, אֵין הוֹדָאָתוֹ הוֹדָאָה.
  14. יד
    לֹא תְבָעוֹ שׁוּם אָדָם, אֶלָּא הוּא בְּעַצְמוֹ הוֹדָה דֶרֶךְ הוֹדָאָה בִּפְנֵי עֵדִים: מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי, וּכְשֶׁתְּבָעוֹ, אָמַר לֵהּ: אֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם שֶׁלֹּא הוֹדֵיתִי אֶלָּא שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ (פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא לְהֵרָאוֹת שָׂבֵעַ וְעָשִׁיר) אֶת עַצְמִי הוֹדֵיתִי, נֶאֱמָן. וְאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין עָנִי בֵּין עָשִׁיר (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּת ועי' ס"ק ל' כִּלְשׁוֹן הַמְחַבֵּר), בֵּין שֶׁהָיָה בָּרִיא כְּשֶׁהוֹדָה בֵין שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע. וְאִם כְּשֶׁהוֹדָה בִּפְנֵיהֶם הָיָה הַתּוֹבֵעַ עִמּוֹ, אֵינוֹ נֶאֱמָן לִטְעֹן: לֹא הוֹדֵיתִי אֶלָּא שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עַצְמִי. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאֲפִלּוּ הָיְתָה הַהוֹדָאָה בִּפְנֵי הַתּוֹבֵעַ, נֶאֱמָן לִטְעֹן: לֹא הוֹדֵיתִי אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עַצְמִי. וּלְעִנְיַן שְׁבוּעָה אִם טָעַן: תֵּן לִי מָנֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי וְאִם תִּרְצֶה לִכְפֹּר הֲרֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁאָמַרְתָּ בִּפְנֵיהֶם שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אוֹמֵר טַעֲנַת שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עַצְמִי, צָרִיךְ לִשָּׁבַע הֶסֵת, דְּדַל מֵהָכָא עֵדִים, חַיָּב לִשָּׁבַע עַל תְּבִיעָתוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לֵהּ: תֵּן לִי ק' שֶׁאָמַרְתָּ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי, וְהוּא טוֹעֵן טַעֲנַת שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ, אַף שְׁבוּעָה אֵינוֹ צָרִיךְ. הַגָּה: טַעֲנַת שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ טוֹעֲנִין לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ טוֹעֵן. וע"ל סִימָן זֶה סוֹף סָעִיף כ"א. בֵּית דִּין שֶׁהִכְרִיזוּ עַל כָּל מִי שֶׁבְּיָדוֹ שֶׁל יְתוֹמִים יוֹדִיעַ לְבֵית דִּין הוּא אוֹ שְׁלוּחוֹ, וְהוֹדָה אֶחָד (עַל יְדֵי) שָׁלִיחַ, לֹא יוּכַל אַחַר כָּךְ לוֹמַר: שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ הוֹדֵיתִי, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הוֹדָה מֵעַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי הָיְתָה שָׁם קְצָת תְּבִיעָה. גַּם לֹא יוּכַל לוֹמַר: מְשַׁטֶּה הָיִיתִי, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיְתָה שָׁם תְּבִיעָה מִבַּעַל דָּבָר עַצְמוֹ (רִיבָ"שׁ סִימָן שצ"ב).
  15. טו
    לְדַעַת הָאוֹמֵר שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה הַתּוֹבֵעַ בִּפְנֵיהֶם יָכוֹל לִטְעֹן טַעֲנַת שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ, אֲפִלּוּ אָמַר: אַתֶּם עֵדַי, וְשָׁתַק, יָכוֹל לִטְעֹן: שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ הוֹדֵיתִי, כֵּיוַן שֶׁמֵּעַצְמוֹ הוֹדָה. הַגָּה: וְיֵשׁ חוֹלְקִין, מֵאַחַר שֶׁאָמַר: אַתֶּם עֵדַי, לֹא יוּכַל לוֹמַר: כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ הוֹדֵיתִי (טוּר).
  16. טז
    יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁטַּעֲנַת שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ אֵינָהּ מוֹעֶלֶת אֶלָּא כְּשֶׁמּוֹדֶה מֵעַצְמוֹ, אֲבָל אִם תְּבָעוֹ וְהוֹדָה, אֵינוֹ יָכוֹל לִפָּטֵר בְּטַעֲנַת שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ.
  17. יז
    אִם הוֹדָה בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁחַיָּב לִפְלוֹנִי מָנֶה, אוֹ שֶׁהוֹדָה בְּקִנְיָן אוֹ בְּמַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן, אֵינוֹ יָכוֹל לִפָּטֵר בְּטַעֲנַת הַשְׁטָאָה וְלֹא בְּטַעֲנַת שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ. הַגָּה: (ע' ד"מ סִימָן כ"ג) וְדַוְקָא כְּתַב יָדוֹ שֶׁבְּיָד חֲבֵרוֹ; אֲבָל אִם נִמְצָא כָתוּב אֶצְלוֹ שֶׁשְּׁטָר זֶה שֶׁל פְּלוֹנִי (מָרְדְּכַי פֶּרֶק ז"ב), אוֹ שֶׁכָּתַב שֵׁם פְּלוֹנִי עַל חֵפֶץ פְּלוֹנִי, אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ עַצְמוֹ עָשָׂה כֵן, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סוֹף סִימָן ס"ה סָעִיף כ"ב.
  18. יח
    מִי שֶׁמֵּת, וְנִמְצָא כָּתוּב בְּאֶחָד מִשִּׁטְרוֹתָיו: שְׁטָר זֶה חֶצְיוֹ לִפְלוֹנִי, לֹא זָכָה אוֹתוֹ פְלוֹנִי בַּחֲצִי הַשְּׁטָר. הוֹדָה בִּפְנֵי עֵדִים, בְּלֹא קִנְיָן, (עס"ק מ"ח) אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לָהֶם: כִּתְבוּ שְׁטָר, אִם לֹא אָמַר: אַתֶּם עֵדַי, לָאו הוֹדָאָה הִיא.
  19. יט
    הַמּוֹסֵר לַחֲבֵרוֹ שְׁטָר שֶׁכָּתוּב בּוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ מָנֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר: אַתֶּם עֵדַי, הָוְיָא הוֹדָאָה.
  20. כ
    הַמּוֹדֶה לַחֲבֵרוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ, אוֹ מָסַר לוֹ שְׁטָר בְּעֵדִים, וְעֵדִים חֲתוּמִים עָלָיו, וְאַחַר כָּךְ נִתְבָּרֵר הַדָּבָר שֶׁטָּעָה, לָאו הוֹדָאָה הִיא.
  21. כא
    אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּטְמִין עֵדִים, אֵינוֹ עֵדוּת; וְכֵן הַמּוֹדֶה מֵעַצְמוֹ וְעֵדִים שׁוֹמְעִין אוֹתוֹ; וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ בִּפְנֵי עֵדִים: מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, וְאָמַר לוֹ: הֵן; בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, אוֹמְרִים בֵּית דִּין לַנִּתְבָּע: לָמָּה לֹא תִתֵּן מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלְךָ; אִם אָמַר: אֵין לוֹ אֶצְלִי כְּלוּם, אוֹמְרִים לוֹ: וַהֲלֹא אַתָּה אָמַרְתָּ בִּפְנֵי אֵלּוּ כָךְ וְכָךְ, אוֹ: הוֹדֵיתָ מֵעַצְמְךָ, אִם עָמַד וְשִׁלֵּם, מוּטָב, וְאִם לֹא טָעַן, אֵין טוֹעֲנִים לוֹ. אֲבָל אִם טָעַן: מְשַׁטֶּה הָיִיתִי בּוֹ, אוֹ: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, אוֹ: שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עַצְמִי נִתְכַּוַּנְתִּי, פָּטוּר, וְנִשְׁבַּע הֶסֵת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ לֹא אָמַר אֶלָּא: אֵינִי חַיָּב לְךָ כְּלוּם, פּוֹטְרוֹ הַדַּיָּן, וְתוֹלֶה הוֹדָאָתוֹ בַּמֶּה שֶׁאָדָם עָשׂוּי שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לֹא טָעַן כֵּן. הַגָּה: טַעֲנַת שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ לָא שַׁיְכָא אֶלָּא כְּשֶׁהוֹדָה מֵעַצְמוֹ; וְטַעֲנַת מְשַׁטֶּה לֹא שַׁיְכָא אֶלָּא כְּשֶׁתְּבָעוֹ בַּעַל דָּבָר (טוּר).
  22. כב
    הוֹדָה בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה, בֵּין שֶׁהוֹדָה מֵעַצְמוֹ בֵּין שֶׁתְּבָעוֹ אַחֵר וְהוֹדָה, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר אֶלָּא תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר.
  23. כג
    תְּבָעוֹ בְּחֵפֶץ פְּלוֹנִי, וְהֵשִׁיב: אֵינוֹ שֶׁלְּךָ אֶלָּא שֶׁל פְּלוֹנִי, אֲפִלּוּ אָמַר כֵּן בִּפְנֵי בֵּית דִּין, אֵינָהּ הוֹדָאָה לְהוֹצִיא אוֹתוֹ פְּלוֹנִי מִיָּדוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְּהָוֵי הוֹדָאָה. מִיהוּ, יוּכַל אַחַר כָּךְ לוֹמַר: טָעִיתִי בְּהוֹדָאָתִי וְשֶׁל אֲחֵרִים הֵם, בְּמִגּוֹ דְהֶחֱזַרְתִּים לְאוֹתוֹ פְלוֹנִי. אֲבָל לֹא יוּכַל לוֹמַר: טָעִיתִי בְּהוֹדָאָתִי וְשֶׁלִּי הֵם, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִגּוֹ, דְּהוֹדָאַת פִּיו הָוֵי עָלָיו כְּעֵדִים, וְלֹא יוּכַל לוֹמַר אַחַר כָּךְ: טָעִיתִי, אַף עַל גַּב דְּיֵשׁ לוֹ מִגּוֹ (מָרְדְּכַי פֶּרֶק ח"ה). מִיהוּ, בְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁכָּתַב עַל פִּנְקָסוֹ, יוּכַל לוֹמַר: טָעִיתִי, אַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא מִגּוֹ (מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ פ"ה) וע"ל סִימָן קכ"ו סָעִיף י"ג.
  24. כד
    רְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן: חַיָּב אַתָּה מָנֶה לְלֵוִי, וְאָמַר שִׁמְעוֹן: כֵּן, וְאָמַר רְאוּבֵן: אַתֶּם עֵדַי, הָוֵי הוֹדָאָה; וּכְשֶׁיָּבֹא לֵוִי לְתָבְעוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן לֹא טַעֲנַת הַשְׁטָאָה וְלֹא טַעֲנַת שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָא רְאוּבֵן בְּהַרְשָׁאַת לֵוִי. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ לֹא אָמַר רְאוּבֵן: אַתֶּם עֵדַי, אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לְלֵוִי: מְשַׁטֶּה אֲנִי בְּךָ.
  25. כה
    רְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי: מָנֶה לִי בְּיֶדְכֶם, וְאָמַר שִׁמְעוֹן: הֵן, וְלֵוִי שָׁתַק, אִם אָמַר רְאוּבֵן לְעֵדִים: אַתֶּם עֵדַי, וְשָׁתַק שִׁמְעוֹן, הָוֵי הוֹדָאָה לְגַבֵּי שִׁמְעוֹן, אֲבָל לְגַבֵּי לֵוִי לָא הָוְיָא הוֹדָאָה; וַאֲפִלּוּ הָיוּ שִׁמְעוֹן וְלֵוִי שֻׁתָּפִים, אֵין הָאֶחָד מִתְחַיֵּב בְּהוֹדָאַת חֲבֵרוֹ.
  26. כו
    הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: מָנֶה לְךָ בְּיָדִי הֵילָךְ מֵהֶם חֲמִשִּׁים, וְלֹא אָמַר: אַתֶּם עֵדַי, יָכוֹל לוֹמַר: מְשַׁטֶּה אֲנִי בְּךָ לְגַבֵּי הַחֲמִשִּׁים שֶׁעֲדַיִן לֹא נָתַן לוֹ; אֲבָל מַה שֶּׁנָּתַן, נָתוּן.
  27. כז
    אִם הוֹדָה מֵעַצְמוֹ לִפְנֵי שְׁכִיב מְרַע שֶׁחַיָּב לוֹ מָנֶה, אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן טַעֲנַת שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ.
  28. כח
    אָמַר: מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי, וְלֹא אָמַר: אַתֶּם עֵדַי, וְקָפַץ וְנִשְׁבַּע עַל הוֹדָאָתוֹ, וּבָא הֲלָה וּתְבָעוֹ, וְהֵשִׁיב: שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ אֶת עַצְמִי נִתְכַּוַּנְתִּי וְהַשְּׁבוּעָה הָיְתָה לַשֶּׁקֶר, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְכֵן אִם יִטְעֹן: שָׁכַחְתִּי וְנִשְׁבַּעְתִּי וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁהָיִיתִי חַיָּב לוֹ וְעַכְשָׁיו נִזְכַּרְתִּי שֶׁאֵינִי חַיָּב לוֹ כְּלוּם, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. הַגָּה: וּתְקִיעַת כַּף הָוֵי כִּשְׁבוּעָה. וְדַוְקָא כְּשֶׁמּוֹדֶה בַּדָּבָר אוֹ אִכָּא עֵדִים, אֲבָל אִם כּוֹפֵר, אוֹ אוֹמֵר: עַל תְּנַאי כָּךְ וְכָךְ, נֶאֱמָן (ר"י סוֹף נ"ג).
  29. כט
    הַמּוֹדֶה לַחֲבֵרוֹ בִּפְנֵי עֵדִים: קִבַּלְתִּי מִמְּךָ כָּךְ וְכָךְ מֵחוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי עָלֶיךָ, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר: אַתֶּם עֵדַי, בֵּין שֶׁהִיא מִלְוָה בִּשְׁטָר בֵּין שֶׁהִיא מִלְוָה עַל פֶּה, שֶׁאֵין שַׁיָּךְ כָּאן לֹא טַעֲנַת הַשְׁטָאָה וְלֹא טַעֲנַת שֶׁלֹּא לְהַשְׂבִּיעַ. וְהוּא הַדִּין לְמוֹחֵל חוֹבוֹ בִּפְנֵי עֵדִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר: אַתֶּם עֵדַי, וְכֵן אֵין צָרִיךְ לוֹמַר: כְּתֹבוּ (וְכֵן כָּתַב מור"ם לְעֵיל סִימָן נ"ט סס"ג).
  30. ל
    הַמִּתְעַסֵק בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ, וְנוֹתֵן לוֹ רֶוַח בְּכָל שָׁנָה, וּלְבַסוֹף טָעַן שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם רֶוַח וְרוֹצֶה לַחֲשֹׁב מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ בִּשְׁבִיל קֶרֶן, אִי יָהִיב לֵהּ רְוָחָא בְּאַפֵּי סַהֲדֵי, אִי נַמֵּי מוֹדֶה לֵהּ דְּכִי יָהִיב לֵהּ בְּשֵׁם רְוָחָא אָמַר לֵהּ, לָאו כָּל כְּמִינֵהּ לְמִחְשַׁב לֵהּ הַשְׁתָּא לְשֵׁם קַרְנָא, וְגָבִי לֵהּ כֻּלֵּהּ, אַף עַל גַּב דְּלָא אָמַר: אַתֶּם עֵדַי. מִיהוּ, אִם יוּכַל לְבָרֵר שֶׁטָּעָה טַעֲנָתוֹ טַעֲנָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַתְּרוּמוֹת). אֲבָל אִי יָהִיב לֵהּ בִּסְתָמָא, מִשְׁתָּבַע דְּלָא הֲוָה בֵהּ רְוָחָא, וְיַחֲשֹׁב מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ בְּקֶרֶן. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, אֲפִלּוּ נָתַן הָרֶוַח בִּפְנֵי עֵדִים, אִם לֹא אָמַר: אַתֶּם עֵדַי, אֲפִלּוּ נְתָנָם לְשֵׁם רֶוַח, יִשָּׁבַע עַכְשָׁיו שֶׁלֹּא הָיָה רֶוַח, וְכָל מַה שֶּׁנָּתַן יַעֲלֶה לוֹ לְשֵׁם קֶרֶן.
  31. לא
    רְאוּבֵן נָתַן מָנֶה לְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי לְהִתְעַסֵק, וְעָשׂוּ עֲלֵיהֶם שְׁטָר, וְנִשְׁבְּעוּ לָתֵת לוֹ חֲצִי הָרֶוַח; שָׁאַל רְאוּבֵן מָעוֹתָיו, וְנָתְנוּ לוֹ מָנֶה; שָׁאַל מֵהֶם הָרֶוַח, אָמְרוּ לֵהּ: כָּךְ וְכָךְ הִרְוַחְנוּ וְלֹא יוֹתֵר, אָמַר רְאוּבֵן לְשִׁמְעוֹן: אַתָּה אָמַרְתָּ לִי שֶׁהִרְוַחְתֶּם נ', אָמַר לֵהּ שִׁמְעוֹן: לֹא אָמַרְתִּי לְךָ כְּלוּם, וּמִפְּנֵי כֹּחַ הַשְּׁטָר שֶׁהָיָה לוֹ עֲלֵיהֶם וְלֹא הָיָה כָּתוּב בּוֹ שׁוּם פֵּרָעוֹן, הֻצְרְכוּ לָתֵת לוֹ מַה שֶּׁאָמַר; וְעַתָּה בָּא לֵוִי וְתָבַע לִרְאוּבֵן מַה שֶּׁלָּקַח מֵהֶם רֶוַח שֶׁלֹּא כַּדִּין, שֶׁלֹּא הִרְוִיחוּ, הַדִּין עִם רְאוּבֵן.
  32. לב
    רְאוּבֵן תָּבַע לְשִׁמְעוֹן רֶוַח הַחוֹב שֶׁהָיָה עָלָיו מִכַּמָּה שָׁנִים, וְאוֹמֵר שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ לָתֵת לוֹ רֶוַח, וְשִׁמְעוֹן אוֹמֵר שֶׁלֹּא הִתְנָה, שִׁמְעוֹן פָּטוּר אֲפִלּוּ מִשְּׁבוּעָה, שֶׁאַף לְדִבְרֵי רְאוּבֵן לֹא הָיָה תְּנַאי זֶה בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְחַיֵּב שִׁמְעוֹן, וְאַף אִם אָמַר שִׁמְעוֹן אַחַר כָּךְ: אֲנִי אֶתֵּן לְךָ רֶוַח, דְּבָרִים בְּעָלְמָא הֵם בְּלֹא קִנְיָן, וְיָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ.