חושן משפט סימן סד

מִי שֶׁהִפְקִידוּ בְּיָדוֹ שְׁטָרוֹת, וּמֵת הַמַּפְקִיד, וְטוֹעֵן הַנִּפְקָד: מֵחַיִּים תָּפַסְתִּי אוֹתָם לְמַשְׁכּוֹן בִּשְׁבִיל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי עַל הַמַּפְקִיד, דְּאִלּוּ לִגְבּוֹתָם לֹא הָיָה מוֹעִיל בְּלֹא כְּתִיבָה, אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁתְּבָעָם מִמֶּנּוּ מֵחַיִּים וְלֹא רָצָה לְהַחֲזִירָם לוֹ, אָז הָוְיָא תְפִיסָה. וְאִי לֹא, לֹא. וּמַיְרֵי שֶׁיֵּשׁ עֵדִים שֶׁהִפְקִידָם בְּיָדוֹ, וְגַם יֵשׁ עֵדִים שֶׁרָאוּם עַתָּה בְּיָדוֹ, שֶׁאִם לֹא כֵן הָיָה נֶאֱמָן בְּמִגּוֹ דְנֶאֶנְסוּ אוֹ לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. וְכָל זֶה לְדִינָא דִּגְמָרָא, אֲבָל לְמַאי דְתַקּוּן רַבָּנָן שֶׁגּוֹבִין מִטַּלְטְלֵי דְיַתְמֵי, גּוֹבִין מִשִּׁטְרוֹתֵיהֶם אֲפִלּוּ לֹא תָּפַס מֵחַיִּים. הַגָּה: וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ מִגּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר: לְקוּחִין הֵם בְּיָדִי, מִכָּל מָקוֹם אִם תְּפָסָם מֵחַיִּים יוּכַל לוֹמַר: לְמַשְׁכּוֹן תְּפַסְתִּים (תּוֹסָפוֹת וְהָרֹא"שׁ פֶּרֶק הַכּוֹתֵב), דְּלָא כְּיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּלָא יוּכַל לוֹמַר: לְמַשְׁכּוֹן תְּפַסְתִּים אֶלָּא בְּיָדוּעַ שֶׁהָיָה חַיָּב לוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ מִגּוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א).