חושן משפט סימן סג

הַמּוֹצִיא שְׁטַר חוֹב עַל חֲבֵרוֹ, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: מִמֶּנּוּ שָׁאַל לְזַיֵּף לוֹ שְׁטָר זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַיֵּם הַשְּׁטָר בְּחוֹתְמָיו, אֵין גּוֹבִין בּוֹ לְעוֹלָם, אֶלָּא אִם כֵּן עֵדֵי הַשְּׁטָר מְעִידִים שֶׁרָאוּ הַהַלְוָאָה, אוֹ אֲחֵרִים מְעִידִים עֲלֵיהֶם שֶׁרָאוּ שֶׁחָתְמוּ. וְאִם עֵדֵי הַשְּׁטָר מְעִידִים שֶׁזּוֹ הִיא חֲתִימָתָן, גּוֹבִין בּוֹ. וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְהַכָּרַת הַחֲתִימָה לֹא מְהַנֵּי (טוּר בְּשֵׁם הָרְמַ"ה וְרַ"ן פֶּרֶק אֵלּוּ נַעֲרוֹת).

כְּשֶׁאָמְרוּ אֵין גּוֹבִין בּוֹ, לֹא מַשְׁהִינָן לֵהּ בְּיָדֵהּ, אֶלָּא מוֹקְמֵינָן לֵהּ בְּיַד שָׁלִישׁ. הַגָּה: וְאִם לֹא אָמְרוּ הָעֵדִים שֶׁשָּׁאַל לָהֶם לְזַיֵּף שְׁטָר זֶה, אֶלָּא שְׁטָר סְתָם, כָּל שִׁטְוֹתָיו שֶׁל זֶה שֶׁבִּקֵּשׁ לְזַיֵּף אִתְרְעוּ, וְלָא גָבִינָן בְּהוּ (טוּר).