-
א
הָרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ טוֹבֵעַ בַּיָּם, אוֹ לִסְטִים בָּאִין עָלָיו, אוֹ חַיָּה רָעָה בָּאָה עָלָיו, וְיָכוֹל לְהַצִּילוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ אוֹ שֶׁיִּשְׂכֹּר אֲחֵרִים לְהַצִּיל, וְלֹא הִצִּיל; אוֹ שֶׁשָּׁמַע גּוֹיִם אוֹ מוֹסְרִים מְחַשְּׁבִים עָלָיו רָעָה, אוֹ טוֹמְנִים לוֹ פַּח וְלֹא גִלָּה אֹזֶן חֲבֵרוֹ וְהוֹדִיעוֹ; אוֹ שֶׁיָּדַע בְּגוֹי אוֹ בְּאַנָּס שֶׁהוּא בָּא עַל חֲבֵרוֹ, וְיָכוֹל לְפַיְּסוֹ בִּגְלַל חֲבֵרוֹ וּלְהָסִיר מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ וְלֹא פִּיְּסוֹ, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, עוֹבֵר עַל לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ (וַיִּקְרָא יט, טז).

