שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ וְאֶת הַזְּכוּכִית, וְהַגּוֹדֵר גִּדְרוֹ בְּקוֹצִים וְהִפְרִיחוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהֻזַּק בָּהֶם אַחֵר, חַיָּב נֶזֶק שָׁלֵם. וְאִם גָּדַר בְּקוֹצִים בְּצִמְצוּם בְּתוֹךְ רְשׁוּתוֹ, פָּטוּר, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִתְחַכֵּךְ בַּכְּתָלִים.
  2. ב
    הַמַּצְנִיעַ קוֹצָיו וּזְכוּכִיּוֹתָיו בְּתוֹךְ כָּתְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּבָא בַּעַל הַכֹּתֶל וְסָתַר כָּתְלוֹ וְנָפַל לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיק, אִם כֹּתֶל רָעוּעַ הוּא, הַמַּצְנִיעַ חַיָּב; וְאִם כֹּתֶל בָּרִיא הוּא, בַּעַל הַכֹּתֶל חַיָּב. הַגָּה: וְאִם הִזִּיקוּ בִּשְׁעַת נְפִילָה, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַעַל כֹּתֶל חַיָּב בְּכָל עִנְיָן (טוּר ס"ב). וְאִם נָפַל הַכֹּתֶל מֵאֵלָיו, אִם הָיָה בָרִיא פְּטוּרִים; וְאִם הָיָה רָעוּעַ, הַמַּצְנִיעַ חַיָּב. וְאִם סְתָרוֹ אִינַשׁ דְּעָלְמָא, הַסּוֹתֵר חַיָּב וְהַמַּצְנִיעַ פָּטוּר (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק הַמַּנִּיחַ). וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן שצ"ו.
  3. ג
    מִדַּת חֲסִידוּת הוּא שֶׁיַּצְנִיעַ אָדָם קוֹצָיו וּשְׁאָר כָּל דָּבָר הַמַּזִּיק בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא יָבֹא מֵהֶם תַּקָּלָה, כְּגוֹן שֶׁיַּשְׁלִיכֵם לַנָּהָר אוֹ יִשְׂרְפֵם: