חושן משפט סימן מא

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    מִי שֶׁבָּלָה שְׁטַר חוֹבוֹ וַהֲרֵי הוּא הוֹלֵךְ לְהִמָּחֵק, מַעֲמִיד עָלָיו עֵדִים וּבָא לְבֵית דִּין, וְהֵם עוֹשִׂים לוֹ קִיּוּם. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֲפִלּוּ נִמְחַק לְגַמְרֵי, מֵאַחַר שֶׁהָעֵדִים יוֹדְעִים מֶה הָיָה כָתוּב בּוֹ (טוּר בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם הָרַשְׁבַּ"ם וְנ"י פֶּרֶק גֵּט פָּשׁוּט). וְעֵדוּת זוֹ שֶׁמְּעִידִין עַל הַשְּׁטָר יְכוֹלִים לְהָעִיד שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַעַל הַדָּבָר (רַבֵּנוּ יְרוּחָם בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א). אֲבָל עֵדֵי הַשְּׁטָר עַצְמָם, אֵין כּוֹתְבִים לוֹ שְׁטָר אַחֵר אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְחַק בִּפְנֵיהֶם, אֲבָל בָּאִים לְבֵית דִּין וּבֵית דִּין עוֹשִׂים לוֹ קִיּוּם. כֵּיצַד מְקַיְּמִים שְׁטָר זֶה, כּוֹתְבִים שְׁטָר אַחֵר, וְאוֹמְרִים: אָנוּ בֵּית דִּין פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי, הוֹצִיא פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי שְׁטָר נִמְחָק לְפָנֵינוּ, וּזְמַנּוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו; וְאִם כָּתְבוּ: וְהֻזְקַקְנוּ לְעֵדוּתָם שֶׁל עֵדִים וְנִמְצֵאת מְכֻוֶּנֶת, גּוֹבֶה בִּשְׁטַר זֶה שֶׁכָּתְבוּ לוֹ, וְאֵין צָרִיךְ קִיּוּם אַחֵר. וְאִם לֹא כָּתְבוּ כֵּן, צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עַל הָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים, עַד שֶׁתִּתְקַיֵּם עֵדוּתָן (ע"כ לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם). הַגָּה: וְאִם אֵינָן מְקַיְּמִים, הָוֵי כְּאִלּוּ הוֹצִיא עָלָיו שְׁטָר שֶׁאֵינוֹ מְקֻיָּם (הַמַּגִּיד פכ"ג). וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁצָּרִיךְ לִכְתֹּב בַּקִּיּוּם שֶׁקָּרְעוּ הַשְּׁטָר הָרִאשׁוֹן; דְּאִם לֹא כֵן, פָּסוּל הוּא, דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא יֵלֵךְ לְבֵית דִּין אַחֵר וְיַּעֲשׂוּ לוֹ קִיּוּם אַחֵר, וְיִגְבֶּה וְיַחֲזֹר וְיִגְבֶּה. אֲבָל שְׁטָר מַתָּנָה שֶׁנִּמְחַק, כּוֹתְבִים לוֹ אַחֵר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְרַע הָרִאשׁוֹן. הַגָּה: וְכוֹתְבִין הַשְּׁטָר מִזְּמַן הָרִאשׁוֹן וְלֹא מִזְּמַן שֶׁכּוֹתְבִין לוֹ בֵּית דִּין (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תּוֹסָפוֹת). אֲבָל אִם הָיָה בַּמַּתָּנָה אַחֲרָיוּת, וְכֵן בְּשִׁטְרֵי מֵקָּח וּמִמְכָּר, צָרִיךְ לִקְרֹעַ הָרִאשׁוֹן, אוֹ לִכְתֹּב בַּשֵּׁנִי: שְׁטָר זֶה לֹא נִכְתַּב לִטְרֹף בּוֹ מִמְּשַׁעְבְּדֵי וְלֹא מִבְּנֵי חָרֵי, אֶלָּא כְּדֵי לְהַעֲמִיד שָׂדֶה זוֹ בְּיַד מְקַבֵּל הַמַּתָּנָה אוֹ הַלּוֹקֵחַ, שֶׁלֹּא יוֹצִיאֶנּוּ מִיָּדוֹ הַנּוֹתֵן אוֹ הַמּוֹכֵר.
  2. ב
    מִי שֶׁנִּמְחַק שְׁטַר חוֹבוֹ, מַעֲמִיד עָלָיו עֵדִים לִפְנֵי בֵּית דִּין וְעוֹשִׂים לוֹ קִיּוּמוֹ. וְדַוְקָא שֶׁיֵּשׁ עֵדִים שֶׁנִּמְחַק בְּאֹנֶס, אֲבָל מְחָקוֹ מַלְוֶה מִדַּעַת, אוֹ שֶׁהִנִּיחוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּר, וְנִמְחַק, אֵין עוֹשִׂים לוֹ קִיּוּם, דְּכֵיוָן שֶׁהִנִּיחוֹ בְּמָקוֹם שֶׁרָאוּי לְהִמָּחֵק, וַדַּאי פַרְעֵהּ.
  3. ג
    מִי שֶׁהָיָה לוֹ שְׁטָר, וְאָבַד, וּבָא לְבֵית דִּין שֶׁיִּכְתְּבוּ לוֹ שְׁטַר אַחֵר, אֵין כּוֹתְבִין לוֹ, אֲפִלּוּ אִם הֵבִיא עֵדֵי שְׁטָר הָרִאשׁוֹן וּמְעִידִים שֶׁכָּתְבוּ וְנָתְנוּ לוֹ. עַל כֵּן אֵין לְבֵית דִּין לִכְתֹּב הַעְתָּקַת שׁוּם שְׁטָר, אִם לֹא יִרְאוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צֹרֶךְ, כִּי הַאי דְּמִי שֶׁנִּמְחַק שְׁטָר חוֹבוֹ. וְאִם כָּתְבוּ לְאָדָם טֹפֶס שְׁטָר, וּבָא לִפְנֵי בֵּית דִּין, אֵין בֵּית דִּין גּוֹבִין בּוֹ עַד שֶׁיּוֹצִיא גוּף הַשְּׁטָר, אִם לֹא כָּתְבוּ בּוֹ טַעַם לָמָּה עָשׂוּ שְׁטָר אַחֵר, כִּי הַהִיא דְנִמְחַק שְׁטָר חוֹבוֹ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, כְּגוֹן שֶׁיָּדוּעַ לָעֵדִים שֶׁאָבַד. אֲבָל אֵין יָדוּעַ לָעֵדִים, לֹא יִכְתְּבוּ לוֹ; וַאֲפִלּוּ נֶאֱבַד בְּעֵדִים, אֵין כּוֹתְבִים לוֹ, דְּשֶׁמָּא יִמְצָאֶנּוּ, אֶלָּא אִם כֵּן עֵדִים מְעִידִים שֶׁנִּשְׂרַף. הַגָּה: וְדַוְקָא בִּשְׁטַר הַלְוָאָה, אֲבָל שִׁטְרֵי מֵקָּח וּמַתָּנָה בְּלֹא אַחֲרָיוּת, כּוֹתְבִין לוֹ אַחֵר, מֵאַחַר שֶׁנֶּאֱבַד. אֲבָל אֵין מַטְפִּיסִין שׁוּם שְׁטָר לְלֹא צֹרֶךְ (תְּשׁוּבַת הָרֹא"שׁ כְּלָל ס"ח סִימָן ט"ז וְכ"א כ"ג וְכ"ז). שְׁטָר צַוָּאָה שֶׁכָּתוּב בּוֹ מַתָּנוֹת לָרַבִּים, וּבָא אֶחָד לְבֵית דִּין שֶׁיִּכְתְּבוּ לוֹ לְבַדּוֹ חֶלְקוֹ בַּמַּתָּנָה, כּוֹתְבִים לוֹ, דְּהָא לָאו לְגוּבַיְנָא קָאֵי, דַּהֲרֵי לָאו שְׁטָרָא הוּא, וְהַיְתוֹמִים יְכוֹלִים לְמֵימַר: פָּרַעְנוּ, (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א סִימָן תתקע"ח וּתְשׁוּבַת הָרַמְבַּ"ן סִימָן פ"ג). וּמִיהוּ אִם הָיָה בְּיַד אַחֵר, וְנֶאֱבַד מִשָּׁם, כּוֹתְבִים לוֹ אַחֵר, דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יִמְצָאֶנּוּ (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א סִימָן תתקע"ח וכפול לקמן ס"ס רנ"ג וע"ש ס"ב), כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדוֹ. וְאִם הַלּוֶֹה בִּמְדִינַת הַיָּם, וְהַמַּלְוֶה חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יוֹלִיךְ שְׁטָרוֹ בְּיָדוֹ, שֶׁמָּא יֹאבַד לוֹ בַּדֶּרֶךְ, יָבֹא לְבֵית דִּין וְכוֹתְבִין לוֹ אַחֵר, וְהוּא מַנִּיחַ שְׁטָרוֹ בְּיַד בֵּית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ, וּבֵית דִין שֶׁבַּמָּקוֹם שֶׁהַלֹּוֶה שָׁם יוֹדִיעַ לְבֵית דִּין שֶׁבִּמְקוֹם הַמַּלְוֶה שֶׁהוּא נִפְרַע מֵחוֹבוֹ, וְקוֹרְעִים הַשְּׁטָר הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּיָדָם. וְאִם נֶאֱבַד הַשְּׁטָר שֶׁהִטְפִּיס, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לוֹ אֵצֶל הַלּוֶֹה וְיָדוּעַ זֶה בְּעֵדִים, הוֹלֵךְ לִפְנֵי בֵּית דִּין וְיָעִידוּ לִפְנֵיהֶם שֶׁנֶּאֱבַד, וְיַחֲזִירוּ לוֹ הַשְׁטָר שֶׁבְּיָדָם (טוּר מבעה"ת וְהוּא מִבַּעַל הָעִטּוּר אוֹת ה' דף ק"ז ע"ב). הַגָּה: וְכָל שְׁטָר שֶׁמַּטְפִּיסִין, וְמַעְתִּיקִין אוֹתוֹ אוֹת בְּאוֹת מִשְּׁטָר הָרִאשׁוֹן, וְכוֹתְבִין בּוֹ שֶׁהוּא הֶעְתֵּק; וְאֵין צְרִיכִין בֵּית דִּין לְהַעְתָּקַת שְׁטָר, אֶלָּא אֲפִלּוּ שְׁנֵי עֵדִים יְכוֹלִין לְהַעְתִּיקוֹ (רִיבָ"שׁ סִימָן תי"ג) (וַאֲפִלּוּ הֵן קְרוֹבִין זֶה לָזֶה), (זֶהוּ הוֹסָפָה מִסְמַ"ע, וְאֵינוֹ נָכוֹן כְּמ"ש בְּס"ק י"ח).
  4. ד
    מִי שֶׁהָיָה לוֹ חוֹב עַל חֲבֵרוֹ בַּשְּׁטָר, וְאָבַד הַשְּׁטָר, וַהֲרֵי הָעֵדִים קַיָּמִים; אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ, אִם טוֹעֵן שֶׁפָּרַע הֲרֵי זֶה נִשְׁבַּע הֶסֵת. וַאֲפִלּוּ הָיָה הַחוֹב לִזְמַן וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִפָּרַע, הוֹאִיל וְכָתְבוּ לוֹ שְׁטָר וְאֵינוֹ בְּיָדוֹ, אִם טָעַן הַלּוֶֹה: פְּרַעְתִּיו, נֶאֱמָן, וְנִשְׁבַּע הֶסֵת שֶׁפְּרָעוֹ, שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא פְּרָעוֹ וּלְפִיכָךְ קָרַע הַשְּׁטָר אוֹ שְׂרָפוֹ. וַאֲפִלּוּ הָיָה הַשְּׁטָר יוֹצֵא מִתַּחַת (יְדֵי) אַחֵר, וְהַלּוֶֹה טוֹעֵן: מִמֶּנִי נָפַל אַחַר שֶׁפָּרַעְתִּי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּתוֹךְ זְמַנּוֹ, נִשְׁבָּע הֶסֵת וְנִפְטָר; שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין הַשְּׁטָר בְּיַד הַמַּלְוֶה, אֵין שָׁם חֲזָקָה אֵין אָדָם פּוֹרֵעַ בְּתוֹךְ זְמַנּוֹ. אֲבָל אִם הִפְקִידוֹ הַמַּלְוֶה אֵצֶל אַחֵר, וְהוּא יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי הַנִּפְקָד, אֵין הַלּוֶֹה נֶאֱמָן לוֹמַר: פָּרַעְתִּי וּמִמֶּנִּי נָפַל וְאַתָּה מְצָאָתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִפְקִידוֹ אֶצְלוֹ בְּעֵדִים. הַגָּה: מִי שֶׁהָיוּ שִׁטְרוֹתָיו בְּעִיר שֶׁכְּבָשׁוּהָ כַּרְכּוֹם, מִסְּתָמָא הֵם בְּחֶזְקַת אֲבוּדִים, וְכוֹתְבִין לוֹ שְׁטָר אַחֵר; וַאֲפִלּוּ הַלּוֶֹה עוֹמֵד וּמוֹחֶה, אֵין מַשְׁגִּיחִין בּוֹ. (מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ קי"ו).