חושן משפט סימן מ

הַמְחַיֵּב עַצְמוֹ בְּמָמוֹן לְאַחֵר בְּלֹא תְּנַאי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה חַיָּב לוֹ כְּלוּם, הֲרֵי זֶה חַיָּב. כֵּיצַד, הָאוֹמֵר לְעֵדִים: הֱווּ עָלַי עֵדִים שֶׁאֲנִי חַיָּב לִפְלוֹנִי מָנֶה, אוֹ שֶׁכָּתַב לוֹ בִּשְׁטָר: הֲרֵינִי חַיָּב לְךָ מָנֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדִים, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ בִּפְנֵי עֵדִים: הֲרֵינִי חַיָּב לְךָ מָנֶה בִּשְׁטָר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר: אַתֶּם עֵדַי, הוֹאִיל וְאָמַר: בִּשְׁטָר, הֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַר: הֱווּ עָלַי עֵדִים, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מוֹדִים וְהָעֵדִים יוֹדְעִים שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֶצְלוֹ כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי חִיֵּב עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּשְׁתַּעְבֵּד הֶעָרֵב. וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁכּוֹתֵב לְאֶחָד: קִבַּלְתִּי מִמְךָ כָּךְ וְכָךְ עַל הַחוֹב שֶׁלִּי בְּיָדְךָ, דְּהָוֵי מְחִילָה אַף עַל גַּב דְּיָדְעִינָן דְּלָא קִבֵּל (בֵּית יוֹסֵף סִימָן ע"ג בְּשֵׁם הָרִיטְבָ"א).

לֹוֶה שֶׁכָּתַב בִּכְתַב יָדוֹ וְהֵעִיד בּוֹ עֵדִים וְנָתְנוּ לַמַּלְוֶה, הֲרֵי זֶה שְׁטָר כָּשֵׁר. וְכֵן אִם כָּתַב שְׁטָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ עֵדִים, וְנָתְנוּ לַמַּלְוֶה בִפְנֵי עֵדִים, הֲרֵי זֶה מִלְוֶה בִּשְׁטָר; וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה כְּתַב יָדוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִזְדַּיֵּף, וְיִקְרְאוּ אוֹתוֹ הָעֵדִים שֶׁנִּמְסַר בִּפְנֵיהֶם. וְיֵשׁ מֵהַגְּאוֹנִים שֶׁהוֹרוּ, שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר לָעֵדִים שֶׁמָּסְרוּ בִּפְנֵיהֶם: חִתְמוּ וְהָעִידוּ שֶׁנִּמְסַר בִּפְנֵיכֶם: