א
2
שׁוֹר שֶׁהָיָה עוֹמֵד לַהֲרִיגָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַזִּיק אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְאִילָן הָעוֹמֵד לִקְצִיצָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַזִּיק אֶת הָרַבִּים, וְקָדַם אֶחָד וְשָׁחַט שׁוֹר זֶה וְקָצַץ אִילָן זֶה שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים, חַיָּב לְשַׁלֵּם לַבְּעָלִים כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִים, שֶׁהֲרֵי הִפְקִיעָם מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה. וְאִם טָעַן וְאָמַר: אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לְהָרְגוֹ וּלְקָצְצוֹ, הוֹאִיל וְהוּא עוֹמֵד לְכָךְ, הֲרֵי זֶה פָּטוּר. אֲבָל שְׁאָר מַזִּיק אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁהוּא נָתַן לוֹ רְשׁוּת (טוּר ס"ג), אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ מִגּוֹ לוֹמַר: לֹא הִזַּקְתִּי, כְּגוֹן דְּלֵיכָּא עֵדִים שֶׁהִזִּיקוּ, דְּהָוֵי כְּמִגּוֹ בְּמָקוֹם חֲזָקָה דְּלָא הָוֵי מִגּוֹ (מָרְדְּכַי וְנ"י פֶּרֶק הַחוֹבֵל). אֲבָל נֶאֱמָן לוֹמַר לֹא הִזַּקְתִּי: (נ"א אַתָּה אָמַרְתָּ לִי וְכו') בְּמִגּוֹ דְלָא הָיָה שֶׁלְּךָ מַה שֶּׁהִזַּקְתִּי אֶלָּא שֶׁלִּי הָיָה (מָרְדְּכַי שָׁם). וְכֵן מִי שֶׁשָּׁחַט חַיָּה וָעוֹף, וּבָא אַחֵר וְכִסָה הַדָּם שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַשּׁוֹחֵט, חַיָּב לִתֵּן כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִים. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה, שֶׁהוּא נוֹתֵן קְנָס קָצוּב, וְהוּא י' זְהוּבִים. וְכֵן הוֹרוּ, שֶׁכָּל הַמּוֹנֵעַ הַבְּעָלִים מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהֵם רְאוּיִים לַעֲשׂוֹתָהּ, וְקָדַם אַחֵר וַעֲשָׂאָהּ, מְשַׁלֵּם לַבְּעָלִים י' זְהוּבִים. הָיָה לוֹ בֵּן לָמוּל, וּבָא אַחֵר וּמָלוֹ, חַיָּב לִתֵּן לוֹ י' זְהוּבִים. אֲבָל נְתָנוֹ לְאַחֵר לָמוּל, וּבָא אַחֵר וּמָלוֹ, פָּטוּר (רַבֵּנוּ יְרוּחָם נל"א ח"ד). וּבַזְּמַן הַזֶּה אֵין מַגְבִּין אוֹתוֹ, אֲבָל אִם תָּפַס לֹא מַפְקִינָן מִנֵּהּ:
