א
חֲמִשָּׁה שֶׁיָּשְׁבוּ עַל הַכִּסֵא וְלֹא נִשְׁבַּר, וּבָא אַחֲרוֹן וְיָשַׁב עָלָיו וְנִסְמַךְ עֲלֵיהֶם וְלֹא הִנִּיחָם לַעֲמוֹד וְנִשְׁבַּר, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה רָאוּי לִשָּׁבֵר בָּהֶם קֹדֶם (שֶׁיָּשַׁב), הוֹאִיל וְקֵרַב שְׁבִירָתוֹ, הָאַחֲרוֹן חַיָּב, שֶׁהֲרֵי אוֹמְרִים לוֹ: אִלּוּ לֹא נִסְמַכְתָּ (עָלָיו) [עָלֵינוּ] הָיִינוּ עוֹמְדִים קֹדֶם שֶׁיִּשָּׁבֵר. וְאִם יָשְׁבוּ כְּאֶחָד וְנִשְׁבַּר, כֻּלָּם חַיָּבִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּסְתַם סַפְסָל הִיא שְׁאוּלָה לִסְתָם בְּנֵי אָדָם וְאִם נִשְׁבְּרָה תַּחְתֵּיהֶן הָוֵי כְּמֵתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה וּפְטוּרִים מִלְּשַׁלֵּם (טוּר ס"ב בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ תוס' פ"ק דְּב"ק), אֶלָּא אִם כֵּן הַיּוֹשְׁבִים הֵם מְשֻׁנִּים וּשְׁמֵנִים וּכְבֵדִים מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם, אָז אִם יָשְׁבוּ עָלֶיהָ בְּיַחַד וְנִשְׁבְּרָה תַּחְתֵּיהֶן כֻּלָּם חַיָּבִים לְשַׁלֵּם; וְאִם יָשְׁבוּ בְּזֶה אַחַר זֶה, אִם לֹא הָיְתָה נִשְׁבֶּרֶת בְּלֹא יְשִׁיבַת הָאַחֲרוֹן, הוּא לְבַד חַיָּב לְשַׁלֵּם. וְאִם הָיְתָה נִשְׁבֶּרֶת בְּלֹא הָאַחֲרוֹן, הוּא פָּטוּר. וְאִם לֹא הָיְתָה נִשְׁבֶּרֶת רַק תּוֹךְ ב' שָׁעוֹת, וְעִמּוֹ נִשְׁבְּרָה תּוֹךְ שָׁעָה, אָז רוֹאִין, אִם סָמַךְ עֲלֵיהֶן וּמְנָעָן לַעֲמֹד, הוּא לְבַד חַיָּב לְשַׁלֵּם; וְאִם לָאו, כֻּלָּן חַיָּבִין (הַכֹּל בַּטּוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ).
