שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַמַּסִיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְהִכְנִיס מִתְּחוּם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ תְּחוּמוֹ אֲפִלּוּ מְלֹא אֶצְבַּע, אִם בְּחָזְקָה עָשָׂה, הֲרֵי זֶה גַזְלָן. וְאִם הִסִיג בַּסֵתֶר, הֲרֵי זֶה גַּנָּב. וְאִם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִסִיג הַגְּבוּל, הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין: בְּלָאו גְּנֵבָה אוֹ בְלָאו גְּזֵלָה, וּבְלָאו דְּלֹא תַסִיג. אִם מֻתָּר לָאָדָם לִקַּח מַעֲרוּפְיָא שֶׁל חֲבֵרוֹ, עַיֵּן לְעֵיל סִימָן קנ"ו.