שולחן ערוך בספריא
  1. א
    גָּזַל קַרְקַע וְהִפְסִידָהּ בְּיָדוֹ אוֹ שֶׁאָכַל פֵּרוֹתֶיהָ, כְּשֶׁבַּעַל הַשָּׂדֶה גּוֹבֶה דְּמֵי מַה שֶּׁהִפְסִיד הַגַּזְלָן אוֹ דְּמֵי פֵרוֹת שֶׁאָכַל, גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּמִלְוָה עַל פֶּה. וְאִם עָמַד הַגַּזְלָן בַּדִּין וְנִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם, וְאַחַר כָּךְ מָכַר, גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים. וְאִם לֹא עָמַד בַּדִּין אֶלָּא עַל אֶחָד מֵהֶם, אֵינוֹ מוֹעִיל לַשֵּׁנִי לִהְיוֹת טוֹרֵף מִמְּשַׁעְבְּדֵי.
  2. ב
    וְהוּא הַדִּין אִם גְּזָלוּהוּ מֵהַגַּזְלָן מַחֲמָתוֹ, שֶׁחַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה. אִם עָמַד בְּדִין וְאַחַר כָּךְ מָכַר, גּוֹבֶה הַנִּגְזָל מִמַּה שֶׁמָּכַר.
  3. ג
    גָּזַל שָׂדֶה וְהִשְׁבִּיחָהּ, וְהַנִּגְזָל בָּא לְטוֹרְפָהּ, שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה; אִם הַשֶּׁבַח יֶתֶר עַל הַהוֹצָאָה נוֹטֵל הַהוֹצָאָה בִלְבַד מֵהַנִּגְזָל; וְאִם הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח, אֵין לוֹ מֵהַהוֹצָאוֹת אֶלָּא שִׁעוּר הַשֶּׁבַח: