חושן משפט סימן שמט

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה שֶׁגָּנְבוּ חַיָּבִים לְשַׁלֵּם, אֶלָּא שֶׁאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁגָּנְבָה אִם אֵין הַקֶּרֶן בְּעַיִן אוֹ חִלּוּפָיו, אֵין לָהּ מִמַּה לְשַׁלֵּם עַד שֶׁתִּתְאַלְמֵן אוֹ תִּתְגָּרֵשׁ.
  2. ב
    אֵשֶׁת רְאוּבֵן הִשְׁאִילָה לְאֵשֶׁת שִׁמְעוֹן חֲפָצִים, וְיָצָא קוֹל בָּעִיר שֶׁנִּגְנְבוּ, אִם שִׁמְעוֹן מוֹדֶה שֶׁהַחֲפָצִים בָּאוּ לִרְשׁוּתוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵע מַה נַּעֲשָׂה בָּהֶם, צָרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁאֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ וְשֶׁלֹּא שָׁלַח בָּהֶם יַד, וְגַם הָאִשָּׁה תִּשָּׁבַע שֶׁאֵינָם בִּרְשׁוּתָהּ, וְיִכְתְּבוּ עָלֶיהָ פְּסַק דִּין שֶׁחַיֶּבֶת לְשַׁלֵּם לָהּ הַחֲפָצִים לִכְשֶׁתִּתְאַלְמֵן אוֹ תִתְגָּרֵשׁ (וְע"ל ס"ס צ"ז).
  3. ג
    קָטָן שֶׁגָּנַב, מַחֲזִירִין קֶרֶן לַבְּעָלִים אִם הוּא בְּעַיִן; וְאִם אֵינוֹ בְּעַיִן, פָּטוּר אַף לְאַחַר שֶׁיַּגְדִּיל:
  4. ד
    עֶבֶד שֶׁגָּנַב, מַחֲזִירִין קֶרֶן לַבְּעָלִים אִם הוּא בְּעַיִן; וְאִם אֵינוֹ בְּעַיִן, אֵין בְּעָלָיו חַיָּב לְשַׁלֵּם. נִשְׁתַּחְרֵר הָעֶבֶד, חַיָּב לְשַׁלֵּם, אִם יֵשׁ לוֹ.
  5. ה
    רָאוּי לְבֵית דִּין לְהַכּוֹת הַקְּטַנִּים כְּפִי כֹחַ הַקָּטָן עַל הַגְּנֵבָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְגִילִים בָּהּ. וְכֵן אִם הִזִּיקוּ שְׁאָר נְזָקִים. וְכֵן מַכִּים הָעֲבָדִים אִם הִזִּיקוּ, מַכָּה רַבָּה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְשֻׁלָּחִים לְהַזִּיק: