חושן משפט סימן שלט

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    מִצְוָה לָתֵת שְׂכַר שָׂכִיר בִּזְמַנּוֹ, וְאִם אֵחֲרוֹ עוֹבֵר בְּלָאו; אֶחָד שְׂכַר אָדָם אוֹ בְהֵמָה אוֹ כֵלִים. אֲבָל עַל שְׂכַר קַרְקַע, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר.
  2. ב
    כָּל הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר כְּאִלּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ, וְעוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה לָאוִין וַעֲשֵׂה.
  3. ג
    אֵיזֶהוּ זְמַנּוֹ, שְׂכִיר יוֹם יֵשׁ לוֹ זְמַן לִתְּנוֹ לוֹ כָּל הַלַּיְלָה; לֹא נְתָנוֹ לוֹ, עוֹבֵר עָלָיו בַּבֹּקֶר מִשּׁוּם בַּל תָּלִין (וַיִּקְרָא יט, יג). שְׂכִיר לַיְלָה זְמַנּוֹ לִתֵּן לוֹ כָּל הַיּוֹם; לֹא נְתָנוֹ לוֹ, עוֹבֵר עָלָיו בָּעֶרֶב מִשּׁוּם בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ. (דְּבָרִים כד, טו) הַגָּה: וּפוֹעֲלִים דִּידָן, שֶׁאֵין עוֹשִׂין מְלָאכָה עַד הַלַּיְלָה, כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה עָלָיו חַמָּה עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ; בַּלַּיְלָה, וְאִם עָשָׂה מְלָאכָה עַד הַלַּיְלָה, יֵשׁ לוֹ זְמַן כָּל הַלַּיְלָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שְׂכָרוֹ (בְּפֵרוּשׁ כֵּן, וַדַּאי) אַדַּעְתָּא דְּהָכִי אַגְרֵהּ (נִמּוּקֵי יוֹסֵף בְּשֵׁם תּוֹסָפוֹת פֶּרֶק הַמְקַבֵּל).
  4. ד
    שְׂכִיר שָׁעוֹת, אִם כָּלָה שְׂכִירוּתוֹ בַּיּוֹם יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּם כָּל אוֹתוֹ יוֹם; אִם כָּלָה בַּלַּיְלָה, יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.
  5. ה 1
    שְׂכִיר שַׁבָּת, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּעַ, יָצָא בַּיּוֹם גּוֹבֶה כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם; יָצָא בַּלַּיְלָה גּוֹבֶה כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.
  6. ו
    נָתַן טַלִּיתוֹ לְאֻמָּן לְתַקְּנָהּ בְּקַבְּלָנוּת, וּגְמָרָהּ, כָּל זְמַן שֶׁהַטַּלִּית בְּיַד הָאֻמָּן אֵינוֹ עוֹבֵר. נְתָנוֹ לוֹ אֲפִלּוּ בַּחֲצִי הַיּוֹם כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה עָלָיו חַמָּה, עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תָּלִין, (וַיִּקְרָא יט, יג) שֶׁקַּבְּלָנוּת הִיא כִּשְׂכִירוּת לְפָרְעוֹ בִּזְמַנּוֹ:
  7. ז
    הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ: צֵא וּשְׂכֹר לִי פּוֹעֲלִים, וּשְׂכָרָם, וְאָמַר לָהֶם: שְׂכַרְכֶם עַל בַּעַל הַבַּיִת, אֵין שׁוּם אֶחָד מֵהֶם עוֹבֵר עַל בַּל תָּלִין, וּמִיהוּ, בַּעַל הַבַּיִת עוֹבֵר מִשּׁוּם אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב (מִשְׁלֵי ג, כח). אִם אֵינוֹ טָרוּד וּמְכַוֵּן לִדְחוֹתָם. וְאִם לֹא אָמַר: שְׂכַרְכֶם עַל בַּעַל הַבַּיִת, אֲפִלּוּ לֹא אָמַר לָהֶם שְׂכַרְכֶם עָלַי, אֶלָּא שְׂכָרָם סְתָם, הוּא חַיָּב בִּשְׂכָרָם, לְפִיכָךְ, הוּא עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תָּלִין (וַיִּקְרָא יט, יג). הַגָּה: מִיהוּ, אִם הַפּוֹעֲלִים יוֹדְעִים שֶׁאֵין הַמְּלָאכָה שֶׁלּוֹ, אֵין הַשָּׁלִיחַ עוֹבֵר בִּסְתָם (טוּר ס"ז בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ שֶׁהָיָה אוֹמֵר כֵּן לְדַעַת הרמ"ה).
  8. ח
    עָבַר זְמַנּוֹ, אֵין בַּעַל הַבַּיִת עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תָּלִין (וַיִּקְרָא יט, יג). וּמִכָּל מָקוֹם חַיָּב לִתֵּן לוֹ מִיָּד, וּבְכָל עֵת שֶׁיִּשְׁהֶא עוֹבֵר עַל לָאו שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ וְגוֹ' (מִשְׁלֵי ג, כח).
  9. ט
    שָׂכִיר שֶׁמַּכִּיר בְּבַעַל הַבַּיִת שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת בְּיָדוֹ מָעוֹת אֶלָּא בְּיוֹם הַשּׁוּק, אֵינוֹ עוֹבֵר בְּבַל תָּלִין (וַיִּקְרָא יט, יג), אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ מָעוֹת; וּמִיּוֹם הַשּׁוּק וְאֵילָךְ, אִם אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ וְגוֹ' (מִשְׁלֵי ג, כח). הַגָּה: וְהוּא הַדִּין הָנֵי שֶׁאֵין דַּרְכָּן לְשַׁלֵּם עַד שֶׁיְּחַשְּׁבוּ עִם הַפּוֹעֲלִים, אֵינָם עוֹבְרִים עַד שֶׁיְּחַשְּׁבוּ עִמָּהֶם (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק הַמְקַבֵּל).
  10. י
    אֵין בַּעַל הַבַּיִת עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תָּלִין (וַיִּקְרָא יט, יג), אֶלָּא אִם כֵּן תְּבָעוֹ הַשָּׂכִיר; לֹא תְּבָעוֹ, אוֹ שֶׁתְּבָעוֹ וְלֹא הָיָה לוֹ מָעוֹת לִתֵּן לוֹ, אוֹ שֶׁהִמְחָהוּ אֵצֶל שֻׁלְחָנִי לִתֵּן לוֹ וְקִבֵּל עָלָיו לִתֵּן לוֹ, אֵינוֹ עוֹבֵר, אֲפִלּוּ אֵין לְבַּעַל הַבַּיִת בְּיַד שֻׁלְחָנִי כְּלוּם. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם רָצָה הַשָּׂכִיר לַחֲזֹר בּוֹ שֶׁלֹּא לְקַבֵּל מֵהַשֻּׁלְחָנִי אֶלָּא מִבַּעַל הַבַּיִת, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. הַגָּה: וְאִם קָנוּ מִיָּדוֹ, לֹא יוּכַל לַחֲזֹר בּוֹ (הָרֹא"שׁ שָׁם וְטוּר, וְע"ל ר"ס צ"א).
  11. יא
    דִּינֵי שָׂכִיר שֶׁנִּשְׁבַּע וְנוֹטֵל, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן פ"ט: