חושן משפט סימן שכח

הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ, וְלֹא עָשְׂתָה, אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהוֹצִיא סְאָתַיִם יֶתֶר עַל הַהוֹצָאָה, חַיָּב הַמְקַבֵּל לִטַּפֵּל בָּהּ, שֶׁכָּךְ כּוֹתֵב לְבַעַל הַקַּרְקַע: אֲנָא אָקוּם וְאֶזְרַע וְכו' וְאַעֲמִיד כֶּרִי לְפָנֶיךָ וְתִטֹּל חֶלְקְךָ וְכו'. וַאֲפִלּוּ לֹא כָּתַב כָּךְ, כְּמָאן דִּכְתַב דָּמֵי (הַמַּגִּיד פֶּרֶק י"ח דִּשְׂכִירוּת וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַתוס' וְהָרֹא"שׁ).

לֹא עֲבָדָהּ, אֶלָּא הוֹבִירָהּ כֻּלָּהּ אוֹ מִקְצָתָהּ, שָׁמִין אוֹתָהּ כַּמָּה הִיא רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת, וְנוֹתֵן לוֹ חֶלְקוֹ שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לוֹ. וְאִם הִתְנָה עִמּוֹ: אִם אוֹבִיר וְלֹא אַעְבִּיד אֲשַׁלֵם אֶלֶף זוּז, הֲרֵי זוֹ אַסְמַכְתָּא וְאֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם אֶלָּא נוֹתֵן כְּפִי מַה שֶּׁרְאוּיָה לַעֲשׂוֹת בִּלְבַד: