חושן משפט סימן שז

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַשּׂוֹכֵר מֵחֲבֵרוֹ בְּהֵמָה אוֹ כֵּלִים, דִּינוֹ כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, לְהִתְחַיֵּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה וְלִפָּטֵר מֵאֳנָסִין.
  2. ב
    יְכוֹלִין הַמַּשְׂכִּיר וְהַשּׂוֹכֵר לַחֲזֹר בָּהֶם, עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ אוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶחָד מִדַּרְכֵי הַקִּנְיָן. וְכֵן אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶחָד מִדַּרְכֵי הַקְּנִיָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּשֶּׁסִלֵּק הַבַּעַל שְׁמִירָתוֹ מֵעָלֶיהָ מִדַּעַת הַשּׁוֹמֵר, נִתְחַיֵּב בִּשְׁמִירָתָהּ.
  3. ג
    רְאוּבֵן שָׂכַר בַּיִת מִשִּׁמְעוֹן וְנָתַן שָׁם חִטָּה, וּמֵחֲמַת שֶׁעָמְדָה שָׁם יָמִים הַרְבֵּה נִתְקַלְקְלוּ הַכּוֹתָלִים וְנָפְלוּ וְהִזִּיקוּ לְשִׁמְעוֹן וְלִשְׁכֵנָיו; אִם הָיָה נִכָּר וְיָדוּעַ קִלְקוּל הַכּוֹתָלִים, וְהִתְרוּ בּוֹ לְסַלֵּק הַחִטָּה וְלֹא סִלְּקָהּ, פּוֹשֵׁעַ הוּא וְחַיָּב לְשַׁלֵּם כָּל הַהֶזֵּק.
  4. ד
    אֵין הַשּׂוֹכֵר בְּהֵמָה אוֹ מִטַּלְטְלִים רַשַּׁאי לְהַשְׂכִּיר לְאַחֵר; וְאִם הִשְׂכִּיר לְאַחֵר, דִּינוֹ כְּדִין שׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר אַחֵר, שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ" א.
  5. ה
    הַשּׂוֹכֵר פָּרָה מֵחֲבֵרוֹ וְהִשְׁאִילָהּ לְאַחֵר, וּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ אוֹ נֶאֶנְסָה, כֵּיוָן שֶׁהַשֵּׁנִי חַיָּב, תַּחֲזֹר לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁאֵין הֲלָה עוֹשֶׂה סְחוֹרָה בְּפָרָתוֹ שֶׁל זֶה. וְאִם אָמַר לַשּׂוֹכֵר: אִם תִּרְצֶה תַשְׁאִילֶנָּה וְיִהְיֶה דִּינְךָ עִם הַשּׁוֹאֵל וְיִהְיֶה דִּינִי עִמְּךָ, אָז יְשַׁלֵּם הַשּׁוֹאֵל לַשּׂוֹכֵר.
  6. ו
    הַשּׂוֹכֵר פָּרָה מֵחֲבֵרוֹ וְנוֹלְדָה בָּהּ מַכָּה בִּפְשִׁיעַת הַשּׂוֹכֵר שֶׁלֹּא מֵחֲמַת מְלָאכָה, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא פָטוּר מִלְּשַׁלֵּם, כֵּיוָן שֶׁסוֹפָהּ לְהִתְרַפְּאוֹת מֵאוֹתָהּ מַכָּה לָא הָוֵי אֶלָּא שֶׁבֶת, וְאֵין שֶׁבֶת בִּבְהֵמָה, לְפִיכָךְ, אִם מִתְבַּטֶּלֶת כַּמָּה יָמִים פָּטוּר, כֵּיוָן שֶׁסוֹפָהּ לְהִתְרַפְּאוֹת. וְיֵשׁ מְחַיְּבִים. וְהַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה נִרְאֶה עִקָּר.
  7. ז
    אֵין אָדָם רַשַּׁאי לָדוּשׁ בְּפָרָתוֹ עַרְבִית וּלְהַשְׂכִּירָהּ שַׁחֲרִית: