חושן משפט סימן שח

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַשּׂוֹכֵר בְּהֵמָה לִרְכֹּב עָלֶיהָ אִישׁ, לֹא יַרְכִּיב עָלֶיהָ אִשָּׁה. וְהוּא הַדִּין לְגוֹי (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הָאֻמָּנִין). מִיהוּ יֵשׁ אוֹמְרִים, דַּוְקָא לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל אִם עָבַר וְהִרְכִּיב עָלֶיהָ אִשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּזּוֹקָה הַבְּהֵמָה, אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם (הַמַּגִּיד פ"ד דִּשְׂכִירוּת בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א). וְיֵשׁ חוֹלְקִין (שָׁם לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם). וּלְכֻלֵּי עָלְמָא אִם מִנְהַג הַמָּקוֹם לְהִתְיַקֵּר בִּרְכִיבַת הַנָּשִׁים, צָרִיךְ לְהוֹסִיף לוֹ כְּפִי הַמִּנְהָג (הַמַּגִּיד הַנִּזְכָּר לְעֵיל), לִרְכֹּב עָלֶיהָ אִשָּׁה, יַרְכִּיב עָלֶיהָ אִישׁ.
  2. ב
    שְׂכָרָהּ לִרְכֹּב עָלֶיהָ אִשָּׁה, מַרְכִּיב עָלֶיהָ כָּל אִשָּׁה, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה, וַאֲפִלּוּ מְעֻבֶּרֶת וּמֵינִיקָה.
  3. ג
    הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לִרְכֹּב עָלֶיהָ, יֵשׁ לוֹ לְהַנִּיחַ עָלֶיהָ כְּסוּתוֹ וְלָגִינוֹ וּמְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הַשּׂוֹכֵר לַחֲזֹר בְּכָל מָלוֹן וּמָלוֹן לִקְנוֹת מְזוֹנוֹת. יֶתֶר עַל זֶה, הֲרֵי מְעַכֵּב עָלָיו בַּעַל הַחֲמוֹר. וְכֵן יֵשׁ לְבַעַל הַחֲמוֹר לְהַנִּיחַ עָלֶיהָ שְׂעוֹרִים וְתֶבֶן וּמְזוֹנוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם, יֶתֶר עַל זֶה הַשּׂוֹכֵר מְעַכֵּב עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִקְנוֹת בְּכָל מָלוֹן וּמָלוֹן; לְפִיכָךְ, אִם אֵין שָׁם מֵאַיִן יִקְנֶה, מַנִּיחַ עָלָיו מְזוֹנוֹתָיו וּמְזוֹנוֹת בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל כָּל אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ. וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּשׂוֹכֵר סְתָם, וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג יָדוּעַ; אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִנְהָג, הַכֹּל לְפִי הַמִּנְהָג:
  4. ד
    הַשּׂוֹכֵר אֶת הַבְּהֵמָה לְהָבִיא עָלֶיהָ מָאתַיִם לִטְרִין שֶׁל חִטִּים, וְהֵבִיא מָאתַיִם לִטְרִין שֶׁל שְׂעוֹרִים, וּמֵתָה, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּפַח קָשֶׁה לְמַשּׂוֹי, וְהַשְּׂעוֹרִים יֵשׁ לָהֶם נֶפַח. וְכֵן אִם שְׂכָרָהּ לְהָבִיא תְבוּאָה, וְהֵבִיא בְּמִשְׁקָלָהּ תֶּבֶן; אֲבָל אִם שָׂכְרָהּ לְהָבִיא עָלֶיהָ שְׂעוֹרִים, וְהֵבִיא בְּמִשְׁקָלָן חִטִּים, וָמֵתָה, פָּטוּר; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
  5. ה
    הַשּׂוֹכֵר אֶת הַבְּהֵמָה לָשֵׂאת עָלֶיהָ מִשְׁקָל יָדוּעַ, וְהוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ, אִם הוֹסִיף חֵלֶק מִשְּׁלֹשִׁים עַל הַשִּׁעוּר שֶׁפָּסַק עִמּוֹ וּמֵתָה, חַיָּב; פָּחוֹת מִכָּאן, פָּטוּר אֲבָל נוֹתֵן הוּא שְׂכַר הַתּוֹסֶפֶת (וְע"ל סִימָן של"ה ס"א).
  6. ו
    שָׂכָר סְתָם, אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶלָּא מִשְׁקָל הַיָּדוּעַ בַּמְּדִינָה לְאוֹתָהּ בְּהֵמָה. וְאִם הוֹסִיף חֵלֶק מִשְּׁלֹשִׁים, כְּגוֹן שֶׁדַּרְכָּהּ לָשֵׂאת שְׁלֹשִׁים וְטָעַן עָלֶיהָ שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, וּמֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה, חַיָּב.
  7. ז
    הַכַּתָּף, שֶׁהוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ קַב אֶחָד וְהֻזָּק בְּמַשָּׂא זֶה, חַיָּב בִּנְזָקָיו; שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא בֶּן דַּעַת וַהֲרֵי הוּא מַרְגִּישׁ בְּכֹבֶד הַמַּשָּׂא, יַעֲלֶה עַל לִבּוֹ שֶׁמָּא מֵחֲמַת חָלְיוֹ הוּא זֶה הַכֹּבֶד. הַגָּה: הַלּוֹקֵחַ חֲמוֹרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ וְעוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ, וְכַוָּנָתוֹ לִתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ, הָוֵי כְּשׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת וְהָוֵי גַזְלָן. וְאִם הַחֲמוֹר עוֹמֵד לִשְׂכֹּר, לָא הָוֵי גַזְלָן. וּמִיהוּ, אִם מִחוּ בוֹ בְּנֵי בֵיתוֹ וְאוֹמְרִים שֶׁבַּעַל הַחֲמוֹר צָרִיךְ לַחֲמוֹרוֹ, הָוֵי כְּשֶׁלֹא מִדַּעַת וְהָוֵי גַזְלָן. וְאִם לְקָחוֹ לְהַצִּיל אֶת שֶׁלּוֹ, וְרוֹצֶה לִתֵּן לְבַעַל הַחֲמוֹר הֶפְסֵדוֹ, לָא הֲוֵי גַזְלָן, דִּתְנַאי בֵית דִּין הוּא (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן שט"ז), כְּדִלְעֵיל סִימָן רס"ד סָעִיף ה'. וְעַיִּןִ לְקַמָּן סִימָן רס"ד סָעִיף ה'. וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן שס"ג סָעִיף ה' מִדִּינִים אֵלּוּ: