חושן משפט סימן ג

אֵין בֵּית דִּין פָּחוֹת מִשְׁלֹשָׁה. וְכָל שְׁלֹשָׁה נִקְרָאִים בֵּית דִּין, אֲפִלּוּ הֶדְיוֹטוֹת; דְּאִי אֶפְשָׁר דְּלֵית בְּהוּ חַד דְּיוֹדֵעַ סְבָרוֹת בְּדִינִים, אֲבָל אִי לֵית בְּהוּ חַד דְּיָדַע, פְּסִילֵי לָדוּן (טוּר בְּשֵׁם אָבִיו הָרֹא"שׁ רֵישׁ סַנְהֶדְרִין), וּמִכָּל מָקוֹם יְכוֹלִין לְקַבֵּל הַטְּעָנוֹת וּלְשָׁלְחָם לִפְנֵי מוֹרֶה (מַהֲרַ"ם פַּדָּוואָה סִימָן מ"ג), וְהֵם דָּנִים אֶת הָאָדָם בְּעַל כָּרְחוֹ, אִם הַנִּתְבָּע מְסָרֵב לֵירֵד לְדִין אוֹ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָדוּן עִם הַתּוֹבֵעַ בְּעִירוֹ; אֲבָל אִם רוֹצֶה לָדוּן עִמּוֹ בְּעִירוֹ, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בַּשְּׁלֹשָׁה שֶׁבֵּרַר הַתּוֹבֵעַ, אָז זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד. הַגָּה: כְּדִלְקַמָּן סִימָן י"ג. וְנִרְאֶה לִי דַּוְקָא בְּדַיָּנִים שֶׁאֵינָם קְבוּעִים, אֲבָל אִם דַּיָּנִים קְבוּעִים בָּעִיר, לֹא יוּכַל לוֹמַר: לֹא אָדוּן לִפְנֵיהֶם אֶלָּא בְּזֶה בּוֹרֵר, וְכֵן נוֹהֲגִין בְּעִירֵנוּ, וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן כ"ב: סוֹף סָעִיף א'

פָּחוֹת מִשְׁלֹשָׁה, אֵין דִּינֵיהֶם דִּין, אֲפִלּוּ לֹא טָעוּ, אֶלָּא אִם כֵּן קִבְּלוּם בַּעֲלֵי דִינִים אוֹ שֶׁהוּא מֻמְחֶה לָרַבִּים. וּבַזְּמַן הַזֶּה אֵין דָּנִין דִּין מֻמְחֶה לָרַבִּים שֶׁיָּדוּן בִּיחִידִי בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁל אָדָם (מהרי"ו סִימָן קמ"ז). כָּל שֶׁאֵינָם שְׁלֹשָׁה וְלֹא קִבְּלוּם עֲלֵיהֶם וְאֵינָן מֻמְחִים לָרַבִּים (טוּר), אֲפִלּוּ הֵם סְמוּכִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוֹדָאָה שֶׁמּוֹדִים בִּפְנֵיהֶם כְּמִי שֶׁמּוֹדֶה חוּץ לְבֵית דִּין, וִיכוֹלִים לְהַחֲלִיף טַעֲנוֹתֵיהֶם שֶׁטָּעֲנוּ בִפְנֵיהֶם; הַכּוֹפֵר בִּפְנֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים, לֹא הֻחְזַק כַּפְרָן. אֲבָל הַשְּׁלֹשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם סְמוּכִים, הַהוֹדָאָה בִּפְנֵיהֶם כְּהוֹדָאָה בְּבֵית דִּין; וְכֵן בְּכוֹפֵר וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים, הֻחְזַק כַּפְרָן וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וְלִטְעֹן.

אַף עַל פִּי שֶׁיָּחִיד מֻמְחֶה לָרַבִּים מֻתָּר לוֹ לָדוּן יְחִידִי, מִצְוַת חֲכָמִים שֶׁיּוֹשִׁיב עִמּוֹ אֲחֵרִים.

אַף עַל פִּי שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה בֵּית דִּין שָׁלֵם הוּא, כָּל זְמַן שֶׁהֵם רַבִּים הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וּמוּטָב שֶׁיַּחְתֹּךְ הַדִּין בְּי" א מִבַּעֲשָׂרָה. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַיּוֹשְׁבִים בְּבֵית דִּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּרְאוּיִּים. וְאָסוּר לְאָדָם חָכָם שֶׁיֵּשֵׁב בַּדִּין עַד שֶׁיֵּדַע עִם מִי יֵּשֵׁב, שֶׁמָּא יֵשֵׁב עִם אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, וְנִמְצָא בִּכְלַל קֶשֶׁר בּוֹגְדִים, לֹא בִּכְלַל בֵּית דִּין. מִי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה, וְלֹא קִבְּלוּהוּ עָלָיו בַּעֲלֵי דִינִים, אַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל רְשׁוּת מֵרֹאשׁ הַגּוֹלָה אֵין דִּינוֹ דִין, אֲפִלּוּ לֹא טָעָה, וְכָל אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִים אִם רָצָה חוֹזֵר וְדָן בִּפְנֵי בֵּית דִּין. הַגָּה: רְשׁוּת שֶׁנּוֹתֵן הַמֶּלֶךְ בַּזְּמַן הַזֶּה, אֵינוֹ כְלוּם. וּמִיהוּ, אִם קִבְּלוּהוּ הַקָּהָל עַל פִּי כְּתַב הַמֶּלֶךְ, יָכוֹל לָדוּן (טוּר). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם גָּמִיר וְסָבִיר מְהַנֵּי לֵיהּ רְשׁוּת הַמֶּלֶךְ (רִיבָ"שׁ סִימָן רע"א) אוֹ הַשַּׂר הַמְמֻנֶּה בְּעִירוֹ, דְּזֶהוּ בִּכְלַל דִּינָא דְמַלְכוּתָא לְהוֹשִׁיב דַּיָּנִים וְשׁוֹפְטִים מִי שֶׁיִּרְצֶה; וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁעוֹשֶׂה זֶה בְּלֹא רְשׁוּת הַקָּהָל, מְצַעֵר הַצִּבּוּר וְעָתִיד לִתֵּן אֶת הַדִּין (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ"א סִימָן תרל"ז).