חושן משפט סימן כו

אָסוּר לִדּוֹן בִּפְנֵי דַּיָּנֵי עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּבְעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם (פֵּי', מוֹשָׁב קָבוּעַ לְשָׂרִים לָדוּן בּוֹ), אֲפִלּוּ בְדִין שֶׁדָּנִים כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ נִתְרַצּוּ ב' בַּעֲלֵי דִינִים לִדּוֹן בִּפְנֵיהֶם, אָסוּר. וְכָל הַבָּא לִדּוֹן בִּפְנֵיהֶם, הֲרֵי זֶה רָשָׁע, וּכְאִלּוּ חֵרֵף וְגִדֵּף וְהֵרִים יָד בְּתוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה. הַגָּה: וְיֵשׁ בְּיַד בֵּית דִּין לְנַדּוֹתוֹ וּלְהַחֲרִימוֹ עַד שֶׁיְּסַלֵּק יַד הַגּוֹיִים מֵעַל חֲבֵרוֹ (מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ קנ"ד). וְכֵן מַחֲרִימִין הַמַּחֲזִיק (בְּיַד) הַהוֹלֵךְ לִפְנֵי גּוֹיִים (רִיבָ"שׁ סִימָן ק"ב). וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ דָן לִפְנֵי גּוֹיִים, רַק שֶׁכּוֹפֵהוּ עַל יְדֵי גּוֹיִים שֶׁיַּעֲמֹד עִמּוֹ לְדִין יִשְׂרָאֵל, רָאוּי לְמָתְחוֹ עַל הָעַמּוּד (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַגּוֹזֵל קַמָּא). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן שפ"ח. מִי שֶׁהָלַךְ בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִים וְנִתְחַיֵּב בְּדִינֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר וּתְבָעוֹ לִפְנֵי דַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין נִזְקָקִין לוֹ (מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ קפ"ח) ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּנִזְקָקִין לוֹ (מָרְדְּכַי בְּפֶרֶק הַגּוֹזֵל בַּתְרָא), אִם לֹא שֶׁגָּרַם הֶפְסֵד לְבַעַל דִּינוֹ לִפְנֵי גוֹיִים (מהר"ם מריזבורג). וְהַסְּבָרָא רִאשׁוֹנָה נִרְאֶה לִי עִקָּר:

הָיְתָה יַד הַגּוֹיִים תַּקִּיפָה, וּבַעַל דִּינוֹ אַלָּם, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּיל מִמֶּנּוּ בְּדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל, יִתְבָּעֶנּוּ לְדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה; אִם לֹא רָצָה לָבֹא, נוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין וּמַצִּיל בְּדַיָּנֵי גוֹיִים מִיַּד בַּעַל דִּינוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ רְשׁוּת לְבֵית דִּין לֵילֵךְ לִפְנֵי גוֹיִים וּלְהָעִיד שֶׁזֶּה חַיָּב לָזֶה (בה"ת בְּשֵׁם ר' שְׁרִירָא). וְכָל זֶה דַּוְקָא כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת צַיִית דִּין, אֲבָל בְּלָאו הָכִי אָסוּר לְבֵית דִּין לְהַרְשׁוֹת לָדוּן לִפְנֵי גּוֹיִים (מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ א').

הַמְקַבֵּל עָלָיו בְּקִנְיָן לִדּוֹן עִם חֲבֵרוֹ לִפְנֵי הַגּוֹיִים, אֵינוֹ כְלוּם, וְאָסוּר לִדּוֹן בִּפְנֵיהֶם. וְאִם קִבֵּל עָלָיו שֶׁאִם לֹא יֵלֵךְ בִּפְנֵיהֶם יִהְיֶה עָלָיו כָּךְ וְכָךְ לַעֲנִיִּים, אָסוּר לֵילֵךְ לִדּוֹן עִמּוֹ לִפְנֵי גּוֹיִים וְחַיָּב לִתֵּן מַה שֶּׁקִּבֵּל עָלָיו לַעֲנִיִּים. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאֵין בֵּית דִּין מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ, אֶלָּא מוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁחָל הַנֶּדֶר עָלָיו.

שְׁטָר שֶׁכָּתוּב שֶׁיּוּכַל לְתָבְעוֹ בְּדִינֵי הַגּוֹיִים, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְתָבְעוֹ בִּפְנֵיהֶם. וְאִם מָסַר הַשְּׁטָר לְגוֹי שֶׁיִּתְבָּעֶנּוּ בְּדִינֵיהֶם, חַיָּב לְשַׁלֵּם לוֹ כָּל מַה שֶּׁהִפְסִיד יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא חַיָּב בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. הַגָּה: וְכָל זֶה כְּשֶׁיּוּכַל לְכֹפוֹ בְּדִין יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם הַלּוֶֹה אַלָּם, מֻתָּר לְמָסְרוֹ לַגּוֹי (בֵּית יוֹסֵף ס"ו בְּשֵׁם הָרִיטְבָ"א). וְעַיֵּן לְקַמָּן סוֹף סִימָן שס"ט (הָרֹא"שׁ בִּתְשׁוּבָה כְּלָל י"ח סימן א') מִדִּין גּוֹי הַמּוֹכֵר שְׁטָר חוֹב לְיִשְׂרָאֵל עַל יִשְׂרָאֵל אַחֵר, אִם דָּן הוּא בְּדִין גּוֹיִים.