חושן משפט סימן רנה

שְׁכִיב מְרַע שֶׁאוֹמֵר: יֵשׁ לִי מָנֶה בְּיַד פְּלוֹנִי, כּוֹתְבִין הָעֵדִים: כָּךְ וְכָךְ צִוָּה פְלוֹנִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יוֹדְעִים אִם אֱמֶת הוּא אוֹמֵר. לְפִיכָךְ, כֶּשֶׁבָּאִים יוֹרְשָׁיו לִגְבּוֹת, צְרִיכִים לְהָבִיא רְאָיָה.

שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי, אִם אָמַר: תְּנוּ, נוֹתְנִים. לֹא אָמַר: תְּנוּ, אֵין נוֹתְנִין, שֶׁמָּא לֹא אָמַר מָנֶה יֵשׁ לוֹ לִפְלוֹנִי בְּיָדִי, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ עַל יוֹרְשָׁיו שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָמוֹן. לְפִיכָךְ, אִם אָמַר זֶה דֶרֶךְ הוֹדָאָה, וְלֹא הָיָה שָׁם חֲשַׁשׁ הַעֲרָמָה, נוֹתְנִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר: תְּנוּ. וְכֵן אִם הוֹדָה בִּכְתָב יָדוֹ שֶׁכָּל נְכָסָיו הֵם שֶׁל פְּלוֹנִי, הָוְיָא הוֹדָאָה, וְלֹא אַמְרִינָן בְּכִי הָא אָדָם עָשׂוּי שֶׁלֹּא לְהַשְׁבִּיעַ אֶת בָּנָיו.

הַמַּקְדִישׁ כָּל נְכָסָיו, אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר אַחַר שֶׁהִקְדִּישׁ: חוֹב לִפְלוֹנִי עָלַי, אוֹ כְּלִי זֶה שֶׁל פְּלוֹנִי הוּא, שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ קְנוּנְיָא עַל הַהֶקְדֵּשׁ. וַאֲפִלּוּ הָיָה שְׁטָר בְּיַד בַּעַל חוֹב, אֵינוֹ גוֹבֶה עַל פִּי הוֹדָאָתוֹ אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁגּוֹבֶה כָּל בַּעַל חוֹב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּבָרִיא. אֲבָל חוֹלֶה שֶׁהִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו, וְאָמַר בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּישׁ: מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי, נֶאֱמָן, שֶׁאֵין אָדָם עוֹשֶׂה הַעֲרָמָה עַל הַהֶקְדֵּשׁ בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ וְחוֹטֵא לַאֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת. לְפִיכָךְ, אִם אָמַר: תְּנוּ אוֹתָהּ, נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה. וְאִם לֹא אָמַר תְּנוּ, אֵין נוֹתְנִין, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בְיָדוֹ שְׁטָר מְקֻיָּם הֲרֵי זֶה נוֹטֵל מֵהַהֶקְדֵּשׁ מִפְּנֵי הַצַּוָּאָה. וְאִם אַחַר שֶׁהִקְדִּישׁ אָמַר: תְּנוּ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, אִם נִתְקַיֵּם שְׁטָרוֹ נִשְׁבָּע וְגוֹבֶה מֵהַפּוֹדֶה, לֹא מֵהַהֶקְדֵּשׁ.

אָמַר: מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי, וְאָמְרוּ יְתוֹמִים: פָּרַעְנוּ, אֵינָם נֶאֱמָנִים, שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר תְּנוּ, וּמִנַּיִן יָדְעוּ שֶׁחַיָּבִים לִתֵּן. אֲבָל אִם אָמַר: תְּנוּ, וְאָמְרוּ יְתוֹמִים: פָּרַעְנוּ, נֶאֱמָנִים, וְנִשְׁבָּעִים שְׁבוּעַת הֶסֵת שֶׁפָּרְעוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּבְכָל עִנְיָן נֶאֱמָנִים לוֹמַר: פָּרַעְנוּ (טוּר בְּשֵׁם הָרַאֲבַ"ד והר"ר יְשַׁעְיָה).

שְׁכִיב מְרַע שֶׁהוֹדָה שֶׁיֵּשׁ לִפְלוֹנִי בְּיָדוֹ מָנֶה, וְאָמְרוּ יְתוֹמִים: חָזַר וְאָמַר לָנוּ אָבִינוּ: פְּרַעְתִּיו, נֶאֱמָנִים, וְנִשְׁבָּעִים עַל זֶה הֶסֵת. אֲבָל אִם אָמַר: תְּנוּ, וְאָמְרוּ יְתוֹמִים: חָזַר וְאָמַר לָנוּ אָבִינוּ: פְּרַעְתִּיו, אֵינָם נֶאֱמָנִים.

צִוָּה מֵחֲמַת מִיתָה לָתֵת מָנֶה לְשִׁמְעוֹן, וָמֵת, וּמָכְרוּ הַיּוֹרְשִׁים כָּל הַנְּכָסִים, שֶׁלֹּא מָצָא שִׁמְעוֹן לִגְבּוֹת אֶת שֶׁלּוֹ, גּוֹבֶה מֵהַלָּקוֹחוֹת, וְאֵין הַיּוֹרְשִׁין נֶאֱמָנִים לוֹמַר: פְּרַעְנוּהוּ, כֵּיוָן שֶׁשְּׁטָר הַצַּוָּאָה יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ. אֲבָל אִם אֵין כְּתַב הַצַּוָּאָה יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ, נֶאֱמָנִים לוֹמַר: פָּרַעְנוּ. וְאִם אוֹמְרִים שֶׁלֹּא פְּרָעוּהוּ, חוֹשְׁשִׁים לִקְנוּנְיָא.

רָאָה שֶׁהִטְמִין אָבִיו מָעוֹת וְאָמַר: שֶׁל פְּלוֹנִי הֵם אוֹ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ הֵם; אִם כְּמוֹסֵר דְּבָרָיו בִּלְשׁוֹן צַוָּאָה, דְּבָרָיו קַיָּמִים; וְאִם כְּמַעֲרִים שֶׁלֹּא יַחֲזִיקוּהוּ בְּעָשִׁיר, אֵין צָרִיךְ לְקַיֵּם דְּבָרָיו.

בָּא אֶחָד וְאָמַר: רָאִיתִי אֶת אָבִיךָ שֶׁהִטְמִין מָעוֹת וְאָמַר: שֶׁל פְּלוֹנִי הֵם, אוֹ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ הֵם; אִם הֵם טְמוּנִים בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּגִּיד הָיָה יָכוֹל לִטְּלָם, נֶאֱמָן; וְאִם לָאו, אֵינוֹ נֶאֱמָן.

הָיָה פִקָּדוֹן בְּיַד אֲבִיהֶם וְאֵינוֹ יוֹדֵע הֵיכָן הִנִּיחוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ בַּחֲלוֹם: כָּךְ וְכָךְ הֵם וּבְמָקוֹם פְּלוֹנִי הֵם, וְשֶׁל פְּלוֹנִי הֵם, אוֹ שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵם, וּמְצָאָם בַּמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ וּבַמִּנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ, דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין, אֶלָּא הֲרֵי הֵם שֶׁלּוֹ: