א
אֵין נִזְקָקִין אֶלָּא לַתּוֹבֵעַ תְּחִלָּה. וְאִם זַיְלֵי נִכְסֵי דְנִתְבָּע, נִזְקָקִין לוֹ תְחִלָּה. הַגָּה: פֵּרוּשׁ, רְאוּבֵן תּוֹבֵעַ שִׁמְעוֹן בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יוּכַל לוֹמַר פָּרַעְתִּי, וְשִׁמְעוֹן מֵשִׁיב: יֵשׁ לְךָ מִשֶּׁלִּי כָּל כָּךְ, וּמְבַקֵּשׁ זְמַן לְהָבִיא עֵדִים יוֹתֵר מִל' יוֹם שֶׁהוּא זְמַן בֵּית דִּין, אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים הַיּוֹדְעִים בַּדָּבָר, נִזְקָקִים לַתּוֹבֵעַ וְצָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ מִיָּד, אִם לֹא שֶׁזַּיְלֵי נִכְסֵהּ וְיֵשׁ הֶזֵּק בָּזֶה לַנִּתְבָּע. וְהוּא הַדִּין אִם הַתּוֹבֵעַ רוֹצֶה שֶׁיִּשְׁמְעוּ דְבָרָיו תְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁיִּשְׁמְעוּ דְּבָרָיו שֶׁל נִתְבָּע, אוֹ שֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵהַבֵּית דִּין שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ לוֹ הַדִּין עַכְשָׁיו אֶלָּא כְּשֶׁיִּרְצֶה הוּא (טוּר בְּשֵׁם הָרַאֲבַ"ד), אוֹ שֶׁהַנִּתְבָּע חַיָּב לוֹ שְׁבוּעָה וְאוֹמֵר הַתּוֹבֵעַ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּשָּׁבַע לוֹ עַכְשָׁיו רַק כְּשֶׁיִּרְצֶה (נִמּוּקֵי יוֹסֵף) ; וְכָל כַּיּוֹצֵא בָזֶה, כְּגוֹן שֶׁאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה טְעָנוֹת עַל זֶה וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִטְעֹן עַכְשָׁיו, שׁוֹמְעִין לַתּוֹבֵעַ, אִם לֹא שֶׁזַּיְלֵי נִכְסֵי הַנִּתְבָּע (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הרשב"ץ), אוֹ שֶׁיֵּשׁ לַנִּתְבָּע הֶזֵּק בְּזֶה כְּפִי רְאוֹת עֵינֵי הַדַּיָּנִים:
