שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: מַרְתֵּף זֶה שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ לְמִקְפָּה (פֵּרוּשׁ, לְהַשְׁהוֹתוֹ לְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ מְעַט מְעַט לְתַבְשִׁיל), אוֹ אוֹמֵר: מַרְתֵּף זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ לְמִקְפָּה (טוּר), אוֹ שֶׁמָּכַר לוֹ מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן סְתָם, הֲרֵי הַלּוֹקֵחַ מְקַבֵּל עָלָיו עֲשָׂרָה קַנְקַנִּים בְּכָל ק' שֶׁלֹּא יִהְיֶה יֵינָם טוֹב אֶלָּא כְּבָר הִתְחִיל לְהִשְׁתַּנּוֹת, יָתֵר עַל זֶה לֹא יְקַבֵּל. וְכָל שֶׁאָמַר לֵהּ שֶׁלְּקָחוֹ לִשְׁתּוֹת מְעַט מְעַט, הָוֵי כְּאִלּוּ אָמַר לְמִקְפָּה (הַמַּגִּיד פ"י).
  2. ב
    אָמַר לֵהּ: מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ לְמִקְפָּה, אוֹ שֶׁאָמַר לֵהּ: מַרְתֵּף אֲנִי מוֹכֵר לְךָ לְמִקְפָּה (טוּר), אוֹ שֶׁאָמַר לֵהּ: חָבִית שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ, נוֹתֵן לוֹ יַיִן שֶׁכֻּלּוֹ יָפֶה וְרָאוּי לְתַבְשִׁיל.
  3. ג
    אָמַר לֵהּ: מַרְתֵּף זֶה שֶׁל יַיִן, נוֹתֵן לוֹ יַיִן הַנִּמְכָּר בַּחֲנוּת שֶׁהוּא בֵּינוֹנִי, לֹא רָע וְלֹא יָפֶה. וְהוּא הַדִּין אִם אָמַר: חָבִית זֶה שֶׁל יַיִן (טוּר).
  4. ד
    אָמַר לֵהּ: מַרְתֵּף זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ, אֲפִלּוּ כֻּלּוֹ חֹמֶץ הִגִּיעוֹ:
  5. ה
    הַמּוֹכֵר יַיִן לַחֲבֵרוֹ, וּנְתָנוֹ הַלּוֹקֵחַ בְּקַנֲקַנָּיו וְהֶחֱמִיץ מִיָּד, אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לֵהּ: לְתַבְשִׁיל אֲנִי צָרִיךְ לוֹ. וְאִם יָדוּעַ שֶׁיֵּינוֹ מַחֲמִיץ, הֲרֵי זֶה מֵקָּח טָעוּת אִם אָמַר לוֹ לְמִקְפָּה (טוּר).
  6. ו
    מָכַר לוֹ יַיִן, וְנִשְׁאַר בְּקַנְקָנָיו שֶׁל מוֹכֵר וְהֶחֱמִיץ, אִם אָמַר לֵהּ: לְמִקְפָּה אֲנִי צָרִיךְ, אוֹ שֶׁאָמַר לֵהּ: לִשְׁתּוֹת מְעַט מְעַט אֲנִי צָרִיךְ, וְהֶחֱמִיץ, מַחֲזִיר וְאוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי יֵינְךָ וְקַנְקֲנְךָ. וְאִם לֹא אָמַר לֵהּ: לְמִקְפָּה, וְגַם לֹא אָמַר לֵהּ: לִשְׁתּוֹתוֹ מְעַט מְעַט, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ: "לָמָּה לֹא שָׁתִיתָ אוֹתוֹ, וְלֹא הָיָה לְךָ לְהַשְׁהוֹתוֹ עַד שֶׁיַּחֲמִיץ". הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁשָּׁהָה יוֹתֵר מִשִׁעוּר יוֹמֵיה דְּאוֹרְחֵהּ דְּהַאי לוֹקֵחַ לְמִשְׁתֵּי כְּהָדֵין חַמְרָא (טוּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַאי).
  7. ז
    הַמּוֹכֵר חָבִית שֶׁל שֵׁכָר לַחֲבֵרוֹ, וְהֶחָבִית שֶׁל מוֹכֵר, וְהֶחֱמִיצָה בְּתוֹךְ ג' יָמִים הָרִאשׁוֹנִים, הֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּת מוֹכֵר וּמַחֲזִיר אֶת הַדָּמִים; מִכָּאן וְאֵילָךְ בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ.
  8. ח
    הַמּוֹכֵר חָבִית שֶׁל יַיִן לַחֲבֵרוֹ כְּדֵי לְמָכְרָהּ מְעַט מְעַט, וְהֶחֱמִיצָה בְּמַחֲצִיתָהּ אוֹ בִּשְׁלִישִׁיתָהּ, חוֹזֶרֶת לַמּוֹכֵר. וְאִם שִׁנָּה הַלּוֹקֵחַ הַנֶּקֶב שֶׁלָּהּ, אוֹ שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַשּׁוּק וְשָׁהָה וְלֹא מָכַר, הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ.
  9. ט
    וְכֵן הַמְקַבֵּל חָבִית שֶׁל יַיִן מֵחֲבֵרוֹ כְּדֵי לְהוֹלִיכָהּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי לְמָכְרָהּ שָׁם, וְקֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ שָׁם הוּזַל הַיַּיִן אוֹ הֶחֱמִיצָה, הֲרֵי זֶה בִּרְשׁוּת מוֹכֵר, מִפְּנֵי שֶׁהֶחָבִית וְהַיַּיִן שֶׁלּוֹ.
  10. י
    הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: יַיִן מְבֻשָּׁל אוֹ מְבֻשָּׂם (טוּר וְהָרִי"ף וְהָרֹא"שׁ) אֲנִי מוֹכֵר לְךָ, חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ עַד הָעֲצֶרֶת אִם הוּא בְּקַנְקַנִּין שֶׁל מוֹכֵר (טוּר). אָמַר לֵהּ: יַיִן יָשָׁן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ, נוֹתֵן לוֹ מִשֶּׁל שָׁנָה שֶׁעָבְרָה. מְיֻשָּׁן, מִשֶּׁל שְׁלֹשָׁה שָׁנִים. וְצָרִיךְ שֶׁיַּעֲמֹד וְלֹא יַחֲמִיץ עַד הֶחָג. וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִנְהָג יָדוּעַ, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הַגָּה: שֵׁכָר אֵין דִּינוֹ כְּיַיִן, וְכָל שֶׁהֶחֱמִיץ תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה לִקְנִיָּתוֹ הֲרֵי זֶה בִּרְשׁוּת מוֹכֵר, לְאַחַר שְׁלֹשָׁה: בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ. וְאִם נְתָנוֹ הַלּוֹקֵחַ לְקַנְקַנָּיו, הֲרֵי זֶה מִיָּד בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ (טוּר). רְאוּבֵן תּוֹבֵעַ לְשִׁמְעוֹן: מָכַרְתָּ לִי יַיִן בְּחֶזְקַת יַיִן טוֹב, וְשִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַה שֶּׁטָּעַמְתָּ אַתָּה נוֹטֵל, הַדִּין עִם הַמּוֹכֵר. וְאִם אוֹמֵר שֶׁאַחַר כָּךְ עֵרְבוֹ וְזֶה כּוֹפֵר, יִשָּׁבַע וְיִפָּטֵר (מָרְדְּכַי סוֹף פֶּרֶק הַזָּהָב).