חושן משפט סימן רב

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַמַּקְנֶה קַרְקַע וּמִטַּלְטְלִין כְּאֶחָד, כֵּיוָן שֶׁקָּנָה הַקַּרְקַע בְּאֶחָד מִדַּרְכֵי הַקְּנִיָּה נִקְנוּ הַמִּטַּלְטְלִין עִמָּהֶם, בֵּין שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמֶכֶר אוֹ בְּמַתָּנָה, בֵּין שֶׁמָּכַר מִטַּלְטְלִין וְנָתַן קַרְקַע, בֵּין שֶׁמָּכַר קַרְקַע וְנָתַן מִטַּלְטְלִים, כֵּיוָן שֶׁקָּנָה קַרְקַע קָנָה הַמִּטַּלְטְלִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ הַקַּרְקַע בִּשְׂכִירוּת וּמִטַּלְטְלִין בְּמַתָּנָה (ר' יְרוּחָם נ"י ח"ב).
  2. ב 1
    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהָיוּ אוֹתָם הַמִּטַּלְטְלִים צְבוּרִים בְּאוֹתָהּ קַרְקַע. אֲבָל אִם הָיוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ: קְנֵה מִטַּלְטְלִין אַגַּב קַרְקַע. אֲפִלּוּ הָיוּ הַמִּטַּלְטְלִין בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, וְאָמַר לֵהּ: קְנֵה אוֹתָם עַל גַּבֵּי קַרְקַע פְּלוֹנִי, כֵּיוָן שֶׁקָּנָה קַרְקַע נִקְנוּ הַמִּטַּלְטְלִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם צְבוּרִים בְּתוֹכָהּ. וְאִם לֹא אָמַר לֵהּ: קְנֵה אַגַּב קַרְקַע, לֹא קָנָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם צְבוּרִים בְּתוֹכָהּ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ הֵם צְבוּרִים בְּתוֹכָהּ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: קְנֵה אַגַּב קַרְקַע (טוּר בְּשֵׁם הָרַאֲבַ"ד וְהָרֹא"שׁ), וְכֵן נִרְאֶה לִי עִקָּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבָעֵינָן דַּוְקָא לְשׁוֹן "אַגַּב", אֲבָל "עִם", לָא מְהַנֵּי (רַ"ן פ"ק דְּקִדּוּשִׁין בְּשֵׁם רַשִׁ"י) ; וְיֵשׁ חוֹלְקִין (שָׁם בְּשֵׁם הָרא"ה).
  3. ג
    הִקְנָה הַשָּׂדֶה לְאֶחָד וְהַמִּטַּלְטְלִים לְאַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ: קְנֵה הַמִּטַּלְטְלִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וְהֶחֱזִיק הָאֶחָד בְּקַרְקַע, לֹא קָנָה הַשֵּׁנִי מִטַּלְטְלִין. וְאִם תְּפָסָן אַחַר שֶׁחָזַר בּוֹ הַמַּקְנֶה, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ, שֶׁהֲרֵי תְפָסָן אַחַר שֶׁקָּנָה חֲבֵרוֹ הַקַּרְקַע שֶׁנִּקְנוּ אֵלּוּ עַל גַּבּוֹ. וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְּמוֹצִיאִין מִיַּד הַתּוֹפֵס, כְּדִין כָּל סְפֵק מָמוֹן (רַ"ן פ"ק דְּקִדּוּשִׁין).
  4. ד
    הִקְנָה שָׂדֶה לְאַפּוֹטְרוֹפּוֹסִים וּמִטַּלְטְלִים לַיְתוֹמִים, קָנוּ. וְהוּא הַדִּין בְּגַבָּאֵי צְדָקָה (רַ"ן הַנַּ"ל).
  5. ה
    בְּהֵמוֹת כְּמִטַּלְטְלִים בְּדִינִים אֵלּוּ.
  6. ו
    אֵין קַרְקַע נִקְנָה אַגַּב קַרְקַע.
  7. ז
    קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, מַקְנִין עַל גַּבָּיו מִטַּלְטְלִים הַרְבֵּה. הַגָּה: וְהָא דְבָעֵינָן קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, לְאַפּוֹקֵי אִם יָדַעְנוּ בְּוַדַאי שֶׁאֵין לוֹ; אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ שֶׁאֵין לוֹ, וְהוּא מַקְנֶה אַגַּב קַרְקַע, סָגֵי בְּכָךְ וְאֵין צָרִיךְ לְסַיֵּם הַקַּרְקַע שֶׁמַּקְנֶה עַל יָדָהּ. וְלָכֵן מַקְנִין אַגַּב קַרְקַע אַרְבַּע אַמּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א). וְעַיִּןִ לְעֵיל סִימָן קי"ג. וְיָכוֹל לְהַקְנוֹת אַגַּב מְקוֹמוֹת שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת; אַף עַל פִּי שֶׁהַמְּקוֹמוֹת שֶׁל רַבִּים וְכָל אֶחָד יוֹשֵׁב עַל מָקוֹם אֶחָד, הָוֵי כְּמוֹ שָׁאוּל לוֹ וּמַקְנִים עַל יָדָם (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ"א סִימָן תתקל"ד ותתקל"ה).
  8. ח
    הַמַּקְנֶה עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת כְּאֶחָד, הֶחֱזִיק בָּעֲבָדִים לֹא קָנָה הַקַּרְקָעוֹת; הֶחֱזִיק בַּקַּרְקָעוֹת, אִם הָיוּ עֲבָדִים בְּתוֹכָהּ, קָנָה; וְאִם לָאו, לֹא קָנָה, אֲפִלּוּ שֶׁיֹּאמַר לוֹ: קְנֵה אוֹתָם עַל גַּבֵּי קַרְקַע.
  9. ט
    הַמַּקְנֶה עֲבָדִים וּמִטַּלְטְלִים כְּאֶחָד, מָשַׁךְ הַמִּטַּלְטְלִים לֹא קָנָה הָעֲבָדִים; הֶחֱזִיק בָּעֲבָדִים, לֹא קָנָה הַמִּטַּלְטְלִים, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ הַמִּטַּלְטְלִים עַל גַּבֵּי הָעֶבֶד, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה כָּפוּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ גַּם שֶׁיִּהְיֶה יָשֵׁן.
  10. י
    הָיָה לְאֶחָד עָצִיץ נָקוּב, וּזְרָעִים שֶׁבּוֹ לְאַחֵר, אִם הִקְנָה בַּעַל הֶעָצִיץ עֲצִיצוֹ לְבַעַל הַזְּרָעִים, כֵּיוָן שֶׁמָּשַׁךְ, קָנָה.
  11. יא
    הִקְנָה בַּעַל זְרָעִים זְרָעָיו לְבַעַל הֶעָצִיץ, לֹא קָנָה, עַד שֶׁיַּחֲזִיק בַּזְּרָעִים עַצְמָם.
  12. יב
    הָיָה הֶעָצִיץ וְהַזְּרָעִים שֶׁבּוֹ הַכֹּל לְאֶחָד, וְהִקְנָה שְׁנֵיהֶם לְאַחֵר, הֶחֱזִיק בֶּעָצִיץ לִקְנוֹת הַזְּרָעִים, אַף הֶעָצִיץ לֹא קָנָה; הֶחֱזִיק בַּזְּרָעִים, קָנָה הֶעָצִיץ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּדַוְקָא בְּשֶׁל עֵץ בָּעֵינָן נָקוּב, אֲבָל שֶׁל חֶרֶס אֵינוֹ נָקוּב כְּנָקוּב דָּמִי (רַשִׁ"י פ"ק דְּגִיטִּין), וְיֵשׁ אוֹמְרִים אִפְּכָא (תוס' שם).
  13. יג
    הַמַּקְנֶה בְּהֵמָה וְכֵלִים שֶׁעַל גַּבָּהּ כְּאֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁמָּשַׁךְ הַבְּהֵמָה וּקְנָאָהּ, לֹא קָנָה הַכֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ, עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ אוֹ יִמְשֹׁךְ הַכֵּלִים עַצְמָם, אִם אֵין דַּרְכָּם לְהַגְבִּיהַּ, שֶׁהַבְּהֵמָה כְּחָצֵר הַמְהַלֶּכֶת הִיא, וְאֵין מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ קָנוּי לְבַעְלָהּ. לְפִיכָךְ, אִם הָיְתָה הַבְּהֵמָה כְּפוּתָה, קָנָה אַף כֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּבִמְצִיאָה אִם אוֹמֵר: אֲנִי מוֹשֵׁךְ בְּהֵמָה זוֹ לִקְנוֹתָהּ וְאֶת הַכֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ, קְנָאָם, אֲפִלּוּ אֵינָהּ כְּפוּתָה.
  14. יד
    אָמַר לֵהּ הַמּוֹכֵר: מְשֹׁךְ בְּהֵמָה זוֹ וּקְנֵה כֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ, הוֹאִיל וְלֹא הִקְנָה לוֹ גוּף הַבְּהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁמְּשָׁכָהּ וְהִיא כְּפוּתָה, לֹא קָנָה כֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ.
  15. טו
    אָמַר לֵהּ: מְשֹׁךְ קֻפָּה זוֹ וּבִמְשִׁיכָתָהּ קְנֵה מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, קָנָה מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָנָה הַקֻּפָּה: