חושן משפט סימן רא

מָכַר לוֹ בִּדְבָרִים בִּלְבַד, וּפָסְקוּ הַדָּמִים, וְרָשַׁם הַלּוֹקֵחַ רֹשֶׁם עַל הַמִּקָּח כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סִימָן יָדוּעַ שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ מֵהַדָּמִים כְּלוּם, כָּל הַחוֹזֵר בּוֹ אַחַר שֶׁרָשַׁם מְקַבֵּל "מִי שֶׁפָּרַע". וְאִם מִנְהַג הַמְּדִינָה הוּא שֶׁיִּקְנֶה הָרֹשֶׁם קִנְיָן גָּמוּר, נִקְנָה הַמִּקָּח וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וְחַיָּב זֶה לִתֵּן הַדָּמִים. וְהוּא שֶׁרָשַׁם בִּפְנֵי הַמּוֹכֵר, אוֹ שֶׁאָמַר לֵהּ הַמּוֹכֵר: רְשֹׁם מִקָּחֲךָ.

וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁנָּהֲגוּ הַתַּגָּרִים לִקְנוֹת בּוֹ, כְּגוֹן עַל יְדֵי שֶׁנּוֹתֵן הַלּוֹקֵחַ פְּרוּטָה לַמּוֹכֵר, אוֹ עַל יְדֵי שֶׁתּוֹקֵעַ לוֹ כַּפּוֹ, אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִים הַסּוֹחֲרִים שֶׁמּוֹסְרִים לַקּוֹנֶה הַמַּפְתֵּחַ (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ז דִּמְכִירָה), וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.