חושן משפט סימן קצא

בִּשְׁטָר כֵּיצַד, כָּתַב לוֹ עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס אוֹ עַל הֶעָלֶה. "שָׂדִי נְתוּנָה לְךָ" "שָׂדִי מְכוּרָה לְךָ", כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַשְּׁטָר לְיָדוֹ, קָנָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵדִים כְּלָל.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמוֹכֵר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ; אֲבָל בִּשְׁאָר קַרְקָעוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ שְׁטָר הַמֶּכֶר בְּעֵדִים לְיָדוֹ, לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּתֵּן דָּמִים.

שִׁטְרֵי דִידָן, שִׁטְרֵי קִנְיָן הֵם. הַגָּה: וְהַקַּרְקַע נִקְנֶה עַל יָדָן. וְאִם כָּתַב לוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ בַּשְּׁטָר וְאֵינוֹ אֶלָּא לִרְאָיָה בְעָלְמָא, אֵין הַקַּרְקַע נִקְנֵית עַל יָדוֹ (הָרַ"ן פ"ק דְּקִדּוּשִׁין וְהַמַּגִּיד פ"א דְּקִדּוּשִׁין ופ"א דִּמְכִירָה).

קָנָה קַרְקַע בְּדָמִים יְדוּעִים, וְהַמּוֹכֵר אוֹמֵר: לֹא קִבַּלְתִּי הַמָּעוֹת, וְהַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר: כְּבָר נָתַתִּי, אִם הוּא מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים מָעוֹת וְאַחַר כָּךְ כּוֹתְבִים, וְכָתַב בַּשְּׁטָר שֶׁהוֹדָה שֶׁקִּבֵּל, הַלּוֹקֵחַ נֶאֱמָן. הַגָּה: מָכַר לוֹ קַרְקַע בִּשְׁטָר אוֹ בְּמָעוֹת (וְאָמַר לוֹ קְנֵי) לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְנִקְרַע הַשְּׁטָר תּוֹךְ הַזְּמַן, אוֹ נֶאֶבְדוּ הַמָּעוֹת, אִם אָמַר לוֹ: קְנֵי לָךְ מֵעַכְשָׁיו וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, קָנָה. וְלֹא אָמַר: מֵעַכְשָׁיו, לֹא קָנָה. וְהוּא הַדִּין לְקִנְיַן חֲזָקָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תּוֹסָפוֹת פֶּרֶק הָאִשָּׁה רַבָּה ונ"י פ"ק דִּמְצִיעָא).