חושן משפט סימן קפז

כָּל שָׁלִיחַ שֶׁטָּעַן שֶׁאֵרְעוֹ אֹנֶס פְּלוֹנִי וְהִפְסִיד כָּךְ וְכָךְ, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִים עַל טַעֲנָתוֹ, וְיִפָּטֵר. וְאִם הָיָה הָאֹנֶס בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְהָבִיא עָלָיו עֵדִים, אוֹ דָּבָר שֶׁהוּא גָּלוּי וְיָדוּעַ, שֶׁהֲרֵי יִמְצָא עֵדִים, הֲרֵי זֶה צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עַל טַעֲנָתוֹ; וְאִם לֹא הֵבִיא עֵדִים, אֵינוֹ נֶאֱמָן, וּמְשַׁלֵּם.

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לִשְׁלוּחוֹ: קְנֵה לִי אַרְבַּע מֵאוֹת גַּרְבֵּי יַיִן, מִמָּעוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ בְּיָדוֹ, וְקָנָה לוֹ וְנִמְצָא חֹמֶץ, אָמְרוּ חֲכָמִים: מִנְיָן גָּדוֹל כָּזֶה שֶׁהֶחְמִיץ, קוֹל יֵשׁ לוֹ, הוֹאִיל וְאֶפְשָׁר לְהָבִיא רְאָיָה, יָבִיא רְאָיָה שֶׁלֹּא הָיָה הַיַּיִן חֹמֶץ בְּשָׁעָה שֶׁלָּקַח, וְיִפָּטֵר; וְאִם לֹא יָבִיא רְאָיָה, יְשַׁלֵּם. וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִדְּבָרִים שֶׁהָרְאָיָה מְצוּיָה בָּהֶם, אֲבָל דָּבָר הַנֶּעֱלָם שֶׁאֵין רְאָיָתוֹ מְצוּיָה, יִשָּׁבַע עָלָיו.

וְכֵן הַדִּין בְּכָל טְעָנוֹת שֶׁיִּטְעֹן הַשֻׁתָּף כַּיּוֹצֵא בוֹ. וְכֵן הַדִּין בְּטַעֲנַת הַשּׁוֹמְרִים, אִם הָרְאָיָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת, אוֹ יָבִיא רְאָיָה עַל טַעֲנָתוֹ אוֹ יְשַׁלֵּם. הַגָּה: וְדַוְקָא בְּטַעֲנַת שׁוֹמְרִין, אֲבָל בְּטַעֲנַת פֵּרָעוֹן וַהֲשָׁבָה וְכַיּוֹצֵא בָהּ, דַּעֲבִידֵי אִינְשֵׁי דְפָרְעֵי בְצִנְעָא, אֲפִלּוּ יֵשׁ רְאָיָה מִפְטָר בִּשְׁבוּעָה (טוּר בְּשֵׁם הָרְמַ"ה).

נָתַן מָעוֹת לַחֲבֵרוֹ לִקְנוֹת לוֹ חִטִּים, וְכֵן עָשָׂה, וְשָׂם הַחִטִּים בְּבַיִת אֶחָד וְנִרְקְבוּ מֵחֲמַת גְּשָׁמִים שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם, חַיָּב לְשַׁלֵּם: