ב
נְטָלָם עַל מְנָת לְמָכְרָם, וְאָמַר לֵהּ: אִם יִמָּכְרוּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אוֹ עַד זְמַן פְּלוֹנִי אֶתֵּן לְךָ דָּמִים כָּךְ וְכָךְ, וְאִם לֹא יִמָּכְרוּ אַחֲזִירֵם לְךָ, וְנֶאֶנְסוּ בֵּין בַּהֲלִיכָה בֵּין בַּחֲזָרָה, חַיָּב לְשַׁלֵּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָנֵי מִלֵּי בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קוֹנִים הַרְבֵּה וְיָכוֹל לְמָכְרוֹ מִיָּד בַּדָּמִים שֶׁקָּצַב, אֶלָּא שֶׁמְּחַזֵּר לְמָכְרוֹ בְּיוֹתֵר כְּדֵי שֶׁיִּשְׂתַּכֵּר בּוֹ, דְּאִם לֹא כֵן פָּטוּר מֵאֳנָסִים, וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה, כְּדִין סַרְסוּר. הַגָּה: וְאִם קָצַב לוֹ דָמִים וְאָמַר לוֹ: כָּל הָרֶוַח מִזֶּה נַחֲלֹק בֵּינֵינוּ, אֵין לוֹ אֶלָּא דִּין סַרְסוּר וְאֵינוֹ חַיָּב בָּאֳנָסִין (בֵּית יוֹסֵף).
