א
דָּבָר הַיָּדוּעַ שֶׁהוּא מִשֶּׁל הַשֻּׁתָּפוּת, אֵין לְאֶחָד חֲזָקָה בּוֹ עַל חֲבֵרוֹ. וַאֲפִלּוּ נִשְׁתַּהָה בְּיָדוֹ זְמַן רַב, אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר שֶׁלְּקָחוֹ מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה, אֶלָּא בִּרְאָיָה. וְלֹא מִבַּעְיָא בְּמִלְּתָא דִידִיעַ לְתַרְוַיְהוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה, אֶלָּא אֲפִלּוּ חָזֵי דְּהַאי אַיְתֵי זוּזֵי וְהַאי אַיְתֵי זוּזֵי וּזְבָנוּ בְּהוּ עִסְקָא, וְלָא יְדִיעַ כַּמָּה אַיְתֵי כָּל חַד, וּבָתַר הָכִי נָפִיק הַאי עִסְקָא מִידָא דְחַד וְאָמַר: תְּרֵי תִלְתָּא דִידִי וְתִלְתָּא דְחַבְרָאִי, לָא מְהֵימָן, אֶלָּא פַּלְגֵּי לֵהּ בְּשָׁוֶה. וְהוּא דְלָא מָצִי לְמִטְעָן: לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, אוֹ: הֶחֱזַרְתִּיו לְךָ, כְּגוֹן דַּחֲזוֹ לֵהּ סַהֲדֵי תְּחוֹת יָדֵהּ וְיָדְעֵי דְּהוּא עִסְקָא דִזְבָנוּ תַּרְוַיְהוּ. הַגָּה: וְדַוְקָא קֹדֶם שֶׁחָלְקוּ, אֲבָל לְאַחַר שֶׁחָלְקוּ יֵשׁ לָהֶן חֲזָקָה זֶה עַל זֶה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרִי"ף, וְכֵן מַשְׁמָע מִדִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם פ"ה מִשֻּׁתָּפִים), וְעַיִּןִ לְעֵיל סִימָן קמ"ט.
